רימון שי / בין השמש לירח |
והשנאה בליבי גוברת,
כי לי אותה לקחת,
ואצלך היא נשארת...
אני נשארתי תלוי לי,
בין השמש לירח.
והימים עוברים מהר,
ואותך, אני לא שוכח...
למשמע צלילי קולה,
עצב צורב ממלא את ליבי.
ומחשבות עליך,
פוקדות ידי אל אקדחי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|