חיים וינטראוב / שממה |
חלק מהיכולת מתפוגג
ומתעצמם הריגוש.
שפתיים יבשות
כמו פלח של תפוז שחיכה
זמן רב מדיי
למגע רך שיישק למיצי החיים שלו.
כשאת לא מרגישה אני נושק באפלה לשפתייך היבשות.
ודומע.
כי השממה תופסת בעבורי
את מקום נווה המדבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|