ענת מאייר / קמילה |
ועקבותיך על השביל יצרו סימן
הבוץ על גלגלי אופניך עוד לא הספיק להתקשות,
כוס הקפה שעל השולחן, מחכה שתבוא כבר לשתות
העיתון שלא סיימת לקרוא, עדיין פתוח בכותרות
בצינור שאיתו השקת את גינתך, נשארו עוד כמה טיפות
ורק הורד הקמל, אשר ליבו נדם
זועק למרחקים, נותרתי מיותם .
מוקדש לישראל ז"ל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|