פרק 18 - בין להבות השאול

שלושה חודשים חלפו מאז כיבוש הגלקסיה על ידי הצבא השחור. אריק
ישב במרומי כס מלכותו בספינה הנשיאותית שלו, הספינה הגדולה
ביותר ובעלת עוצמת האש הגדולה ביותר. כס המלכות שלו ישב בראש
מעגל גבוה ממדרגות. מאחוריו ריצדו להבות אש גבוהות, אורכן הגיע
כמעט מרצפת החדר עד לתקרה. צבען של הלהבות המשונות היו כחולות
ולמרבה ההפתעה היו חמות וקרות כאחד. השמועות דברו על כך שכאשר
רצה אריק בכך, היו הלהבות יכולות להמיס את הפלדה ממנה הייתה
עשויה המשחתת עצמה, למרות הידיעה שאין כמעט דבר המסוגל להשמיד
את פלדת החושך שממנה נעשתה הספינה.
אריק ישב על כס מלכותו משועמם. ספינות הצבא השחור היו חסרות
צוות, הן נעו ופעלו על פי 2 עקרונות מובילים- להשמיד ולהשליט
כאוס. כעת, כאשר ישב אריק על כס המלכות כ'קיסר השחור' הוחלף
העיקרון השני. העיקרון החדש היה להשליט את מרות הקיסר.
"אריק" נשמע קול מפתח חדר הקיסר. אדנה, לורד הצבא השחור
ומפקדם, פסע פנימה. "מה העניין, לורד אדנה?" אמר אריק, מדגיש
את תוארו של יד ימינו ונעץ בו מבט תקיף.
"אני מצטער, הקיסר" תיקן אדנה.
"דבר" אמר אריק בקול משועמם.
"עדיין אין זכר לשלושת חברינו. הכוחות עדיין מחפשים אותם אבל
הם לא הראו את פרצופם מאז שכבשנו את קאראן" אמר אדנה.
"ואתה מאמין שהם מתים"
"אני מאמין בזה, כן."
"אז אתה יותר טיפש ממה שחשבתי. הרי זה ברור שהם לא יתקפו מיד!
אין להם את כוח האש הדרוש כדי לפרוץ את ההגנות ולעבור את
יחידות ההגנה. הם ימתינו עוד מספר חודשים, אולי אפילו מספר
שנים. יתנו לנו זמן השתהות כדי לבסס את שלטוני ואז יכו!"
"אין בכך הגיון! הם ינסו להמריד את הנתינים הכבושים למרוד לפני
שנדכא אותם! הם ינסו..."
אריק קטע אותו באמצע דיבורו. "מספיק!" צעק. "אל תנסה להתחכם.
האם שכחת את כל מה שלימדו אותנו? יש להם יתרון גדול עלינו,
אדנה. הם ינסו לפרוץ את דרכם לספינה הזו ולחסל אותי. זוהי דרכם
היחידה להביס את הצבא השחור"
" זאת בדיוק הסיבה שאני חושב שעלינו לקשור את כוחותינו יחד.
כדור הערפל מאפשר זאת! כך, אם ימות אחד מאיתנו, תישאר השליטה
בידי השני. ועל איזה יתרון אתה מדבר בכלל? אין מקום אחד ביקום
כולו שבו הם מסוגלים להסתתר בלי שנדע זאת." אמר אדנה והוסיף:
"הם מתים או ימותו בקרוב."
"היתרון שלהם הוא אנאטולי. כדור הערפל הביא אותנו לגבול ידיעת
כוחותינו ואולי אף הכפיל את עוצמתנו אבל לא קיבלנו את הגאונות
של אנאטולי. לו יש את כל כוחותינו בנוסף לגאונות שלו. הוא
המסוכן ביותר."
"כן, יש הגיון בדבריך. אם הוא אינו מת,  נצטרך להיפטר ממנו
ראשון." אמר אדנה. מבט מהורהר בפניו.
"הוא אינו מת. הפסק לחשוב כך! אינני רוצה להיפטר ממנו.  הוא
אינו יעבור לצדנו אך אני יכול להאמין שכדור הערפל יוכל לכפות
עליו את רצוננו. "
"ומה בדבר קשירת כוחותינו? אם וכאשר הם יתקפו נוכל להתגבר
עליהם בקלות."
"כן, ואולי אף זה יגבור על יתרונו של אנאטולי." כאשר סיים אריק
לומד דברים אלו, הופיע ביניהם כדור. גודלו לא היה גדול יותר
מראשם של הנערים. הכדור היה עגול, אך עם זאת לא היה נראה כאילו
הוא מתחבר בשום נקודה. הכדור היה אפור והיה נראה שתכולתו הייתה
נעה ללא הרף, כמו ערפל ברוח- ומכאן שמו. כדור הערפל.
שני הנערים, שהיו האישים החזקים ביקום נגעו בכדור. אחד בכל
מחצית הכדור. התזוזה האפורה בתוך הכדור הפסיקה לנוע ולמשך כמה
שניות ואז החל הכדור לרעוד. אחיזתם של אדנה ואריק בכדור הפכה
מנגיעה לאחיזה. התזוזה האפורה הפכה ללבן בוהק וקפוא שצבע את כל
הכדור בלבן. הבוהק הלבן נראה היה יוצא מן הכדור לתוך גופם של
הנערים ומקיף אותם בהילה לבנה רוטטת עד שבסוף נבלע הכל לתוך
גופם.
2 הנערים הרפו מין הכדור שהמשיך לרחף בחדר. צבעו חזר להיות
אפור אך התנועה בתוכו השתנתה- במקום ערפל אחד רוטט, התחלק פנים
הכדור לשני חלקים כל אחד מהחלקים רטט פני עצמו מופרד מהחצי
השני, אך שני החצאים היו מחוברים  אחד לשני שתי "רצועות" דקות
ורוטטות אחת בכל אחד מקצות הכדור. כל אחד מחצאי הכדור היה נראה
ניזון מהחצי השני ומזין אותו באותו הזמן.
"כן, אני מרגיש את העוצמה" אמר אריק. "זה בהחלט יכול להיות
יעיל." אריק צחק, בעוד אדנה מביט בו. לפעמים, חשב אדנה, צחוקו
של אריק היה נשמע כצחוקו של משוגע. לורד הצבא העדיף לא לחשוב
על זה בעודו יוצא מחדר המלכות, מחייך.