שעה שלוש אחר הצהריים עוד מעט מחשיך
את כל הילדים כבר אספו ההורים
רק את עם עצמך
הלילה ירד ירח מנשק לכוכבים
עליזה עצובה היום וגם אתמול
ומי יודע בטח גם מחר
עליזה מחבקת עצמה נושקת לאדמה
ילדה קטנה שמלתך כבר לא לבנה
ההוא של אתמול שלח ידיים ומישש
היום כולם הצביעו עלייך כי בכית
בתוך השירותים הסתגרת
עם עצמך בתוך תוכך
עליזה היה צריך להיות שמך
עליזה עצובה היום וגם אתמול
ומי יודע בטח גם מחר
עליזה מחבקת עצמה נושקת לאדמה
ילדה קטנה שמלתך כבר לא לבנה
פקעת של סודות מאיימת להתפרץ
בתוך ליבך שדים, רוחות, עוד רגע תתפוצץ
גם כשאת אוהבת לעולם אינך אומרת
מדוע זה תמשיכי ככה השעה כבר מאוחרת
עליזה עצובה מרגע שנולדה
במיטה לבכות היא רגילה
להסתגר להתמוטט לבעוט לא לדבר
אך שתיקתה תצרוב יותר מכל דבר אחר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.