עם רדת החושך
אדם נהפך זאב בודד
שלירח מיילל
בוכה על מר גורלו
ועל אהבה שכזבה
חיים שנותרו ריקים מתוכן
גם היא כמוהו?

בעלות השחר
אדם חוזר להיות אדם
שמח או מדוכא
זה לא באמת משנה
כולנו ממורמרים בעולם שכזה
רוצים לשנות אבל לא יכולים
נוח לחיות חיים מנוונים
וברדת הלילה
לבד וחשוך, הכאב תוקף
האמת מתגלה

בלילה, אדם לאדם זאב
ככה גם היא, כמוך
כאב של שקר, כיסוי מסכה
וביום מתלבשים, משנים הבעה
מסתירים הכל, במפנים בוערים
ולא משתנים, לא מצליחים

מציאות חונקת, כאבים

השמש מפרישה מבחוץ, הלילה מקפיא מבפנים
ביום אנשי החברה, בלילה זאבים בודדים
ממורמרים, כואבים, אנשים
עולם מעוות מלביש מסכות
בלילה סינדרלה חוזרת להיות לכלוכית
בלילה אנשים חוזרים להיות
זאבים! כואבים! בודדים!

טיפשים!