"אני דן אותך למוות בעוון בגידה"
"בגידה במה אם יואיל כבודו להסביר"
"בגדת בכל מה שהאמנת בו, זוהי עובדה".
"אבל אינני מאמין בדבר..." ממלמל הנאשם עיניו בקיר.
"לפיכך גם אינך מאמין בחפותך" מרים השופט את הפטיש לאויר.

מה זאת אומרת "אין גולדסטאר בצרפת" איזו מין ארץ דפוקה אתם?!

"שלום!"
"כן?"
"אנחנו מחפשים תורם של מח עצם..."
"כבר תרמתי"

"אז אני לוקחת את האבן הזאת ומטעינה אותה באנרגיות חיוביות".
"מה זה בדיוק האנרגיות האלה?"
"אה, אני רואה שאתה בנאדם שטחי, ציני ושיש לך חסימה בצ'קרת
הלב"
"מצטער...אז איך אני פותח אותה?"
"הנה, היא כבר נפתחה"
"סבבה"
"250 שקל בבקשה"

"לא שמעת על הפתגם 'הלקוח תמיד צודק'?"
"שמעתי"
"נו?"
"אצלנו אתה נחשב לקוח רק אם אתה משלם"

"אין כמו יפו בלילות"
וואלה.

"הזמן הוא אנלוגי. בוא לפחות נניח שהוא אנלוגי. אבל מה? אי
אפשר לתפוס את זה ככה אז נחלק את זה לקטעים. זאת אומרת שהזמן
בראש אצלנו הוא דיגיטלי, כשהוא זורם לאט הוא דיגיטלי, כשהוא
זורם מהר הוא אנלוגי."
זה קשור איכשהו לשעונים?
"בעקיפין"
זאת אומרת שלא.
"כן, אל תפריע, זה כמו אור והסופרפוזיציה התמידית של חומר
ואנרגיה וגל וחלקיק. זה כמו להגיד שחומר בתדירות גבוהה הוא
אנרגיה."
בסדר...
"עכשיו בוא ניקח את הזמן ונחלק אותו לאינסוף קטעים שגודלם שואף
לאפס. מכל קטע כזה הזמן יכול להתפצל לאינסוף, מה שיוצר בהיכרח
כל מיני אפשרויות , אבל מה זה נותן לנו? עשר דקות להעביר."
כמה זה עשר דקות?
"ככה".

יין משתבח עם הזמן
גם יין ישן משתבח עם הזמן
והזמן גם משתבח עם הזמן?
לא, הזמן משתבח עם יין.