באהבה לכל סיר שמצא מכסה ולכל מכסה שמצא סיר.

הסיפור הבא הוא שיכתוב של אגדה קרקזית שבמשך שנים נאסר על
סיפורה וקיומה היחידי הוא תודה לגמלי המדבריות שלחשו אותה עד
שהגיעה לאוזני.

מושל ההרים, הגאיות והנחלים- כורש רצון ממחוז רוזלנד ומושל
המדבריות, החול וכל הרוחות- טורקומניסטן ממחוז שמרלנד נפגשו
לטקס עצה לגבי מתנת יום הולדת.
בשיחה שנערכה שעות על גבי שעות, הוחלט כי כורש רצון ידאג להכנת
100 סירים עשויים זהב טהור שהותך אלפי פעמים ונוצק בשיטה
אוזבקית עתיקת יומין ואילו טורקומניסטן ידאג להכנת 100 מכסי
סירים עשויים שנהב שנכרת מעדר פילים קרקזים נדירים וגולף עשרות
שנים בידי שבט הולך ונכחד של מגלפים בערבות פטגוניה.
"מתנה מושלמת","רעיון אדיר", אמרו אחד לשני בסיפוק.

"להעמיס את הכל", צעק קפיטן ג'ון, "ובמשנה זהירות!, זהו מטען
יקר ונדיר, אין שני לו", הוסיף בעודו מפמפם במקטרתו על רציף
נמל רוזלנד שנמצא בים הצפון מזרחי.
"להעמיס את הכל", צרח קפיטן בון, "ובמשנה זהירות!, זהו מטען
שלא יסולא בפז, אין דומה לו", הוסיף בעודו מעשן סיגר עבה על
רציף נמל שמרלנד שנמצא בים הדרום מערבי.
שני הקפיטנים על צוותיהם ומטענם יקר הערך היו אמורים להיפגש
תוך שבוע ימים בנמל האי סקבוליני בו חיי האחד והיחיד, מושל
הימים, הגלים  ומלך הטיפות טריפונס, משימתם היא להעביר לכבודו
ולכבוד יום הולדתו את מטענם היקר.
כל החזאים דיווחו על מזג אויר מושלם להפלגה, ים 10. "הרוח
הנכונה תיקח אתכם בשישה ימים", הוסיפו. כך היה לאורך חמשת
הימים הראשונים הרוח נשבה, השמש הייתה נעימה וברוב הזמן
הקפיטנים על ציוותם השתזפו בשמש החמימה.
בבוקר היום השישי התעוררו הקפיטנים לשמע צווחות רמות של עופות
ים. שניהם הקפיצו את ציוותם "זה עוד יכול לנבא רעות", חששו
בלבם והם רצו להיות מוכנים לכל דבר.
אט אט הרוח החלה לנשוב ביתר עוצמה, השמיים הוסיפו לצבעם עוד
ועוד גווני אפור עד שנעשו שחורים, הגלים החלו להכות מכל עבר,
הספינות התנדנדו מימין לשמאל בעוצמה, הקפיטנים החלו להתפלל
חרישית, זה מה שנשאר.
לאחר לילה ארור ללא שינה, הגיע בוקר היום השביעי, השמש החלה
מבצבצת, באופק כבר נראה נמלו המפואר של האי סקבוליני. הקפיטנים
הרימו את עיניהם לשמיים בהכרת תודה ובאופק זיהו איש את
רעהו.קפיטן ג'ון הרים את משקפתו וקפיטן בון נופף לו לשלום.
הם תארו לעצמם שתוך שעות ספורות יתראו ויפליגו בסיפורי הגבורה.

אך לפתע, השמש נעלמה, חושך כיסה אותם, גל ענק התרומם, הטיח את
שתי הספינות זו בזו ושאב אותן, את שני הקפיטנים, ציוותם ומטענם
היקר אל המצולות, כאילו מפלצת הים מוג'דה בלעה את שתיהן
והעלימה אותן מעל פני הים.
באותו זמן, על נמלו המפואר של האי סקבוליני, קבלת הפנים לשתי
הספינות הייתה בהדרה המלא. כל תושבי האי יצאו לנמל בבגדיהם
החגיגיים, לכבוד יום הולדתו של האחד והיחיד מושל הימים, הגלים
ומלך הטיפות טריפונס שאף הוא הגיע(כמובן זה הרי יום הולדתו).
השניות טסו, הדקות עפו, השעות רצו והספינות אינן. מר יומולדת
החל לחוש אי נוחות, אפילו עצבנות והחליט לדחות את החגיגה ליום
המחרת.
לאורך כל הלילה נסחפו שני הקפיטנים על גבי בול עץ בין החיים
למתים.
עם עלות שחר היום השמיני נמצאו על חוף האי סקבוליני קפיטן ג'ון
וקפיטן בון, באפיסת כוחות והובאו ישירות לפני הוד מלכותו מר
יום ההולדת. לו בקושי רב סיפרו על טביעת האוניות, מותם של
עשרות המלחים ושקיעת האוצרות.
האחד והיחיד מושל הימים, הגלים ומלך הטיפות טריפונס, הורה על
שבוע סריקות בלתי פוסקות של כל חופי האי במקרה ויישטפו
האוצרות.
לאחר ארבעה ימים, נשטף סיר זהוב מדהים ביופיו, הוא הובא למלך,
"צבעו מושלם, עיצובו לא מן העולם הזה", אמר בהשתאות.
"סיר זה עשוי זהב טהור שהותך אלפי פעמים ונוצק בשיטה אוזבקית
עתיקת יומין",
הסביר קפיטן ג'ון.
המלך היה נלהב ומרוצה עד מאוד והורה על המשך הסריקות.
ביום  השישי לחיפושים נשטף מכסה שנהב מרהיב בלובנו, הוא הובא
אל כבודו "צורתו משובחת, גימורו מושלם", אמר בהתלהבות.
"מכסה זה עשוי שנהב שנכרת מעדר פילים קרקזים נדירים וגולף
עשרות שנים בידי שבט
הולך ונכחד של מגלפים בערבות פטגוניה והוכן במידות מדויקות
עבור הסיר",
הסביר קפיטן בון.
"הביאו את הסיר מייד.. ובידקו את התאמתם", הורה המלך.
הסיר הובא, "שקט מוחלט", היסה את המלך את פמלייתו.
קפיטן ג'ון אחז ברעדה בסיר בזמן שקפיטן בון הניח את המכסה
בזהירות..."אטימות מושלמת","סגירה הרמטית", כל הנוכחים לחשו
בהתפעלות.
המלך עיווה את פניו, דפק יריקה וצווח "מה זה? , נורא!, מתחת
לכל ביקורת!".
הקהל עמד המום! "לא יתכן", לחששו ברעד.
המלך צעק" שני הקפיטנים לתליה מיד,..... זהב ושנהב לא
מתאימים".


אז אולי לא שווה להכחיד עדר פילים עבור מכסה, או להתיך אלפי
פעמים זהב עבור סיר ואולי עדיף לקחת בערבון מוגבל תחזיות ובטוח
עדיף למצוא מקצוע אחר מאשר קפיטן .
או שפשוט, לפעמים אוצרות לא מתאימים.........  מה שבטוח אולי?
 



 עוד לא אבדה תקוותנו!
    לכל מכסה/סיר שעדיין מחפשים - מי ייתן ותמצאו!