ערב אחד ישבתי בחוץ על ספסל, או שהיה זה על הדשא, אני לא ממש
זוכר כי לא ממש היה אכפת לי, וחפשתי את הכוכב שלי. קראתי בשמו,
אך הוא לא נענה לי. בקשתי ממנו משאלה, האם תתגשם?
אל כל יום שאתעורר אחלום ולא אדע. האם תתגשם משאלה? ואיך אדע
אם התגשמה? איך אם לא אדע מה בקשתי, מה המשאלה?
 ערב אחד, לבד, כשמסביבי פסלים מאבן הולכים, רצים, מדברים,
חיים, בוכים, צוחקים, ורק אני, בן אדם, יושב ובוהה בשמיים.
איך חייתי עד היום?
איזה שקר יצר את האמת?
האם חי אני או שמת?
אולי זה כבר גיהנום? העולם הבא?
ואולי סלח לי האל על חטאי הרבים ולשמיים, לכוכב שלי אותי שלח?
אולי אני עדיין חי? אם כן אז למה אני מרגיש מת כל כך הרבה
זמן?
אולי כל זה בעצם אשליה...
 שאלות ללא תשובות, לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד. ואני עוד
יושב ובוהה בשמיים,בכוכב שלי. היכן אתה? ענה לי...

 ערב, שמיים כהים, ירח בצורת סער למעלה תלוי, ומסביבו כדורים
זוהרים, כוכב ועוד כוכב, כוכב נופל. כוכב שלי, היכן היית?