רוח האלוהים מרחפת מעל פניי בצורת משב קריר,מלווה גווני
אפרוריות לחה,מסרבת לנבא את אשר צופן לי המדבר המסתורי.
סופות געגועים סחפוני אל מעמקי תודעתי המעונה ושמש של בדידות
צורבת את ליבי, כסלע מדברי מאיימת לנפצו.
נשמתי גועשת בקרבי ודמי לא דם הוא, אדי יגון מרחפים בעורקי כמו
החולות המאוסים של השממה האין סופית.
"אך גם אם אלך בגיא צלמוות לא ארע שום רוע",כי את עמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.