|
סוחבת תיק כבד מידי
הגב שלי נשבר.
שומרת ת'עצבות שלי
כי זה מה שנשאר.
הפה שלי כואב כבר
מלחייך ללא שמחה
בחוץ אני צוחקת אך
בפנים אני בוכה.
ואין מי שישים לב
ואין מי שיקשיב
הבכי שוב חוזר אליי
אצלי הוא מן מוטיב
והרגשה של עומס
מעיקה עליי כל כך
פיצוץ הולך ומתקרב
זה כבר דבר מוכח.
זאת מן תחושה של פחד
שתוקפת כך אותי
ואז אני חושבת לי
אם כל זה אמיתי
ומה יקרה כשיום אחד
הכל יהיה שחור?
ומה יקרה כשיום אחד
אנוח לי בבור?
ואין מי שישים לב
ואין מי שיקשיב
הבכי שוב חוזר אליי
אצלי הוא מן מוטיב
והרגשה של עומס
מעיקה עליי כל כך
פיצוץ הולך ומתקרב
זה כבר דבר מוכח. |
|
|
אם לא היה לנו
אינטרנט והיתה
לנו טלוויזיה
-דיינו
ואם לא היתה לנו
טלווויזיה והיה
לנו פלאפון
-דיינו
אם לא היה לנו
פלאפון והיה לנו
ווקי טוקי
-דיינו
אם לא היה לנו
ווקי טוקי והיו
לנו שימורים עם
חוט -דיינו
ואם לא היו לנו
שימורים עם חוט
והיה לנו אחד את
השני -דיינו
ואם הייתי רק
אני -דייני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.