קופצת ראש אל תוך בריכה,
בריכת האשליות.
הכל נראה כל כך וורוד,
שווה פתאום לחיות.
שמיים מכסים בפוך
של אושר ותקווה,
שמחה עוטפת את ליבי,
אני ממש שלווה.
לוקחת נשימה,
אני עמוק בתוך חלום...
-לפתע יד לופתת את גרוני,
אנ'לא יכולה לנשום!
שמיים מתכהים,
ענן גדול שם מרחף,
נגמר אוויר בריאותיי,
עוד רגע אתעלף.
פוקחת את עיניי
ומרגישה שטופת לחות
נרדמתי כנראה (שוב) בשיעור האזרחות.
פה אין מי שיאהב או שידאג-
אני לבד.
ועל גרוני נשאר סימן
כחול, כואב, של יד...