בזמן קריאת שורות אלו, אני כנראה ארחף
אקח לי תרמיל, כובע ומקל
ואולי איזה חבר, שיתלונן ויקלל.
בעוד מספר ימים, ועוד כמה נוספים
אני אשא את רגליי, ארים את ראשי
ואצא לי לימים טובים.
בזמן קריאת שורות אלה, אני אולי אתעופף
ניתן ללב שלי קצת שקט מקול הבכי ההולם
בלי לחץ, בלי רעש, רק אני, ובלי ה- הם.
בפארנויה ממושכת, אני מושך אליי את האש
מחכה כבר לרגע, שהכל יעלם
בזמן קריאת שורות אלה, אני מתכנס בתוך עצמי
מחבק את עצמי, שיהיה לי פחות קר, יותר חם
מתחיל להרהר ולערער, מבין אט אט
ושוב הכל חוזר
בזמן קריאת שורות אלה, אני חוזר לאותו מצב
מגיע שוב לאותו מקום, לא זז מפה, לא יודע מה קורה שם.
בזמן קריאת שורותו אלה,
אני כנראה בוכה. |
