[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מישהו שכח שם מגהץ. על השולחן בין הטלפון לאגרטל הפרחים, מישהו
שכח מגהץ. הוא לבן, מפלסטיק, עם תחתית מתכת חרוכה. על הידית
חרוט, באותיות קידוש לבנה, "GENERAL ELECTRIC". מאחורי הידית
יש מדבקה לבנה עם כיתוב באדום. אני לא מסוגל לקרוא מה כתוב שם,
אבל אני יכול לנחש. "אזהרה! אין להותיר את המגהץ מחובר לחשמל
ללא השגחה".

על השולחן מונח מגהץ. נראה לי שהוא מחובר לחשמל. מהחדר השני
אני שומע צעקות, ילדים בוכים, אישה צורחת. טלוויזיה. תסכית
רדיו משנות השמונים. מגהץ. המגהץ משמיע קולות של סיפוק ואשה
סמוקה יוצאת מהמקלחת. אדים מתפזרים בחדר. טפטוף מים על רצפת
העץ. צעדים מהירים לעבר הדלת.

עובר בין ילדים משחקים. רואה אשה מתקרבת, חלום. מתקרב לכלוב
האריות ונרתע לאחור מסתכל לאבי בתוך העיניים ואומר לו: " מחר
יש משחק כדורסל של בית"ר ירושלים, טפירו יבקיע גול, ואני מעשן
מגיל שלוש עשרה. דווקא!". נראה שדביר לא מתרגש ומתחיל צועד
לכיוון האישה באדום. חלום. אני תקוע מאחורי איזה קיר ואני רואה
את אחת המפלצות מסדרת איזה חלק של התפאורה. "מה את עושה כאן?"
אני שואל אותה מופתע. בקול של ילד היא עונה לי "אני רק מסדרת
פה את התפאורה כדי שהכל יעבוד חלק. תמשיך לשחק."

ביער בין השדונים, אני יושב ומביט על השמש, שקיעה. אני מביט
עליה ושואל: "למה חיכית? אתמול ירד גשם". היא מביטה עליי במבט
החלול הזה שלה ולא מוציאה הגה. בין המכוניות אני מנסה להשתחל,
מחזיק הגה בידי האחת וחכה בידי השניה. מנסה לדוג איזה תבשיל
בנוסח צרפתי, עמק הלואר. ביה"ס התיכון, הפעם עם מכנסיים, מחפש
את נטע בין השיעורים. מרחוק שומע אותה קוראת בשמי...

"איציק... איציק... איציק בוא כבר אנחנו מאחרים...".

פוקח את עיניי ונטע עומדת מולי בשמלה אדומה. "נרדמת?" היא
שואלת בטון מחוייך. "אני? מה פתאום? פשוט ניסיתי להבין מה עושה
המגהץ על השולחן". "על מה אתה מדבר?". "על המגהץ שמונח על
השולחן, בין הטלפון לאגרטל עם הפרחים". אני מצביע על השולחן
ומביט על הנקודה בה עמד המגהץ רק לפני רגע. מוצא את עצמי מביט
על רכב צבאי גדול....

פוקח את עיניי ומביט על המגהץ שעומד על השולחן, הוא לא דלוק.
מתרומם מהספה ומכבה את הטלוויזיה בחדר הסמוך. הולך לחדר השינה,
לעזור לנטע לסגור את הרוכסן מאחור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תמיד רציתי
להאמין באלוהים,
רק כדי שאוכל
לנהל ויכוח חד
צדדי איתו.
ולכתוב עליו
שירים, ולהגיד
שהוא לקח לעולם
את כל הרחמים,
ולהכריז בפני
כולם שאני
מסוכסך עם
אלוקים.

אודיסאוס (סלוגן
פואטי משהו).


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/6/02 0:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יצחק ירום

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה