|
בחדווה
הוא זוחל
על גרגרי החול הצהובים.
מול סערת המדבר פניו חתומות.
בנשוב הרוחות
יליט אותם בין ידיו,
ועיניו יעצמו.
נאסף אל עמיו. |
|
לא מבינה למה
הוא נפרד ממני,
אני הרי ממש
שווה, היית
צריכה לראות
לכמה חתיכים
שעצרו אותי
ברחוב אמרתי
לא!
והוא יודע את
זה! הוא היה
לידי!
(חתימה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.