השמש שקעה על שדה האבטיחים הכחול בעוד יורם חוזר לו אל ביתו,
ידיו המגואלות בדם חיפשו מנוח בכיסים התפוחים. מאז ומעולם היה
יורם ילד חולני וגם עכשיו סימני הקרחת והשיעולים הצורמים הפרו
את שלוות הדמדומים.
הבוקר היה בוקר ככל הבקרים, צעדי היונים על פח המזגן וההמהומים
הבלתי פוסקים העירו אותו בכעס, וככול הבקרים, החל את מסע ההרג
שלו. קורבנו הראשון היה שפן בית ששוחרר חזרה לטבע מפינת הליטוף
בגלל מכת ארבה שפשטה על המקום. לשפן המסכן לא היה סיכוי, תוך
שניות אוזנו נמשכה בחוזקה ע"י חכת הזהב של יורם, הוא רק הספיק
לשמוע שיעול קשה עד אימה כשחטף מכה ואיבד את הכרתו, ולמעשה גם
את חייו. בשרו הרך של השפן שימש להאכלת החזיר, פסיק, ששכן בדיר
בחצר האחורית, לאחר מכן הלך יורם אל חדר הכלים לקח דיקט 20X60
ס"מ וזרע אותו במסמרים, "נראה את היונים יושבות עכשיו על
המזגן", חשב לעצמו הרוצח חסר הרחמים והלך לישון מאושר ביודעו
שחזירו שבע ושמן.
את מה שקרה לאחר מכן אפשר רק לשער ממספר הנוצות, הטפרים,
והמקורים שהיו פזורים בתוך חדר השינה המטופח. היה זה קרב קשה,
בהתגנבות שלא הייתה מביישת את מיטב הסיירות, נכנסו עשרות
היונים לחדר והתמקמו על מאוורר התקרה, האורלוגין, המחבת
החשמלית, גיגית הרחצה, האבטיח הכחול וכל חפץ פנוי אחר. לפעמים
יונה אחת על חפץ, לפעמים שתיים, לפעמים מגדל של יונים עומדת זו
על כתף השניה.
מבצע חסר תקדים זה בא כנגד שנים של יסורים ושפן אחד מת, לחלקן
טיפות הדם בעכוזיהן עוד המשיכו ללכלך את הנוצות...
שיעול מסמר נוצות נתן את האות להתקפה משולבת על כל חלקי גופו
של יורם שהתעורר בבעתה כאילו תקפו אותו עשרות יונים במקביל.
הוא השיט את ידו הימנית אל הטלפון, מנסה לנער את היונים ובעוד
הן מנקרות את קורי השינה מעיניו, הוא הצליח לחייג אך לא לדבר,
בצד שני נשמעו רק המהומי היונים וצעקות חסרות פשר. במהירות
מפתיעה זיהו במשטרה את מספר הטלפון ממנו בוצעה השיחה. ניידת
שהייתה בקרבת מקום הגיעה רק כדי למצוא את יורם מסתגר בדיר
החזירים יחד עם פסיק, מנפנף בבקבוק שבור אל מול החזיר שהריח את
הדם ואת היונים שמצידן התמקמו במארב על קווי החשמל שמעל שדה
האבטיחים הכחול.
במהרה חולץ ע"י השוטרים החרוצים למפתיע, ונגרר זועק, משאיר
אחריו שובל דם אל הניידת. "יום קשה?" שאל אותו השוטר השמן
כשהחלו לנסוע ולא זכה לתגובה. יורם הרגיש את הגעש מבעבע בו כמו
קפה רותח בסיר, זרמים של זעם שטפו את כל גופו, עד התפרצות צעקת
דמים. באגרוף ברזל פרץ את גג הניידת, תפס את הצ'קלקה תלש
אותה, חבט בכוח בנהג חסר הישע ובשוטר השמן שישב לידו. המכונית
שאיבדה שליטה התהפכה במורד ההר רק כדי למצוא את עצמה הפוכה,
איך לא, בשדה האבטיחים הכחול, ממנה יצא בזחילה יורם, בוחן את
גופו הכחוש אך השלם ומחייך לעצמו.
השמש כבר שקעה על שדה האבטיחים הכחול כשהגיע יורם לביתו ,הדיר
היה פרוץ, והבית שומם, כשלפתע נחתו עליו שוב היונים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.