[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תמרה בן כנען
/
אבק כוכבים

תהילה רצתה למות. אבל לא סתם מוות, אלא מוות הירואי כזה שיעטוף
אותה בגלימה נחשקת. היא רצתה שיגידו שהיא הייתה צעירה ויפה,
שהיא פרח שנקטף באיבו, היא רצתה שיגידו שהיא הייתה האישה
והאגדה. היא לא רצתה שכולם יראו איך היא קמלה.
היא חשקה במוות אסתטי, כמו בטלוויזיה, בלי יותר מידי דם או
משהו כזה. היא רצתה שהעיניים של כולם יתמלאו דמעות כשהם יחשבו
עליה, אבל לא דמעות כאלה שיהרסו להם את האיפור. היא ציפתה
למבטים עורגים, שישכחו את כל הפגמים וידגישו את כל המעלות, גם
אם הן ממש מזעריות.
בקיצור תהילה חיפשה אחר מוות הוליוודי.
היא שקלה הרבה דרכים. היום זה כבר ממש פשוט למות. אולי זה קשור
לטכנולוגיה, או לאינטרנט, או למצב הביטחוני. היו לה אלף ואחת
דרכים. כל יום היא הוסיפה לפחות עוד עשרים למחברת שהיא הקדישה
במיוחד עבור זה. כמעט ולא נשאר לה כבר מקום לתכנונים של
ההלוויה, אלא רק שני דפים בסוף המחברת, אז היא הידקה עוד כמה
ופירטה על ההספדים והשבעה.
המוות הוא עניין מורכב, הסתבר לה. היא האמינה כי דרושה נחישות
והתמדה על מנת להגיע לתוצאות מושלמות, כמעט כמו בקלטת ההתעמלות
של קלאודיה שיפר, אפילו יותר. אולי שבוע שהיא לא הצליחה להירדם
בלילה. היא שיננה לעצמה שוב ושוב מחשבות אובדניות במטרה לקבל
השראה באיזו דרך לבחור. אבל בסוף היא החליטה. היא תמות ממנת
יתר.
הרבה אנשים כבר מתו בדרך הזו לפניה. חלקם זכו לתהילה אחרי מותם
ועטפו אותם בתכריכים של אמפתיה. אפשר לומר שמנהיגים חברתיים
אפילו בחרו בדרך זו, אנשים כמו אלוויס ופרדי מרקיורי, ואם הם
כן, אז למה היא לא?.
היה משהו במוות שכזה ששידר נעורים, יופי, נהנתנות. משהו קצת
שדומה לזוהר אמיתי, אמנם קצת מעוך, אבל זה בהחלט היה מוות של
סלבריטאים. מאז שבחרה, בכל יום שעבר התחזקה בחירתה במנת היתר.
היא תיארה את הפרצופים המעריצים של כולם בהלוויה. איך היא עשתה
את זה, כמו גדולה, כמו כוכבת.

היא ידעה כי ברגע שיש מטרה, כל האמצעים כשרים. האמצעים האלה,
הגיעו אליה ממש במקרה. היא ישבה לה ברחוב, לא באופן מעורר
רחמים, לא חסרת אונים. ניגש אליה איזה ואחד והתחיל לפתח איתה
שיחה. הוא סיפר לה על דא ועל הא, ובעיקר על עצמו, מה הוא עושה
בחיים וכו'. הוא אמר שהוא זמר מתחיל או משהו כזה, ותהילה סתם
הנהנה מתוך נימוס, כי היא בכלל לא הקשיבה, היא סתם רצתה לשבת
ברחוב, וחוץ מזה, היא רגילה שמזיינים לה בשכל. אבל בסופו של
דבר חברתו נעמה לה, ולמרות שהוא היה קצת שקרן, היא הסכימה ללכת
איתו לים.
אחרי כמה היתקלויות יוצאות דופן שלא קרו לה אף פעם, עם אף אחד
אחר, תהילה הבינה שהתחיל איתה מישהו מפורסם. היא לא האמינה אז
כמה פשוט למות. היא יצאה עם הזמר הזה מעט זמן במושגי כוכבות.
הוא היה די נחמד, אבל תהילה רצתה רק דבר אחד. אז אחרי הסיגריה,
וחיבוק הדוב, ואחרי שהוא נרדם לידה במיטה, היא החלה לפעול.
היא התרוממה לאט לאט, מסירה את ידיו המפורסמות ממנה, מנסה
להימנע מיצירת תנודות במיטה, בדממת אלחוט היא השתרכה החוצה.
היא הייתה בחוץ. הראש שלה פעל באופן מכני, בלי רגשות, מכוון
מטרה באופן הכי אבסולוטי שאפשר. היא ניגשה לרגליים של הזמר
ההוא, שבצבצו מהשמיכה הקצרה מידי שתהילה הכינה מבעוד מועד,
והחלה בהגשמת המאווים הכמוסים שלה.
הוא חייך מתוך השינה שלו ומלמל איזה קומפלימנט. תהילה חייכה
לעצמה, הוא בטח חושב שהיא עושה לו מסאז'. הוא לא ידע שתהילה
בעצם מגרדת לו את העור הקשה מכפות הרגליים.

זה הפך להיות סדרתי. תהילה הייתה תמיד במקומות הנכונים בזמנים
הנכונים בכדי להיתקל בעוד מפורסם. היא ידעה מה הם אוהבים, את
האדישות, והיא שיחקה את המשחק שלהם. הקשרים שלה איתם היו באים
וחולפים ולאט לאט הצטברו לה ברזומה עשרות שמות מוכרים. עם
הזמן, היא גם התייעלה. היא למדה כי למפורסמים ממש בדרך כלל יש
מעט עור קשה, כי הם מפורסמים כאלה (למרות שהיא פגשה איזה מגה
סטאר אחד שהיה לו כפות רגליים כמו של הבדואים בסיני) ולכן היא
העדיפה להתחבר לכוכבים סוג ז', או במילים עדינות יותר, כוכבים
בתחילת דרכם. אם תהילה הייתה גרה בקאן ולא בראשון, היו מכנים
אותם כוכבניות, אבל קאן זה לא כאן. המתחילים היו ממש טרף קל
לתהילה. רבים מהם לא היו זוכים בכלל לחצי מבט או התייחסות ממנה
אם לא הייתה להם הופעה בטלוויזיה בקורות החיים. תשומת לב נשית
הייתה ההתמכרות שלהם כחדשים בעסק, ותהילה שהייתה כבר מקצוענית
אמיתית דגה אותם בלי למצמץ.
במחסן היו לה כבר 23 צנצנות ריבה ריקות ובתוכן עור קשה של
רגליים. היא לא מיינה אותם לפי שמות, כי תהילה האמינה כי כוכב
הוא כוכב באשר הוא, ולכן כל עור קשה דינו היה דומה. בצנצנת
ה-25 תהילה עצרה. היא לא רצתה לבזבז עוד זמן. הייתה לה מטרה,
היה לה חלום. כל הכוכבים האלה שלה הגשימו את החלומות שלהם,
ועכשיו זה היה תורה.
בטמפרטורה הנכונה, כל עור קשה הופך לאבקה לבנה. היא סידרה את
האבקה שלה בשורות שורות, כמו שהיא ראתה בסרטים, כמו שכוכבים
עושים, כמו שהם (למרבה האירוניה) לימדו אותה.
מצאו אותה בבוקר שלמחרת מוטלת מחויכת על ספה מנומרת, ובעיתונים
נכתב כי אישה (ואגדה) מראשון, צעירה ויפה, נפטרה הלילה ממנת
יתר של אבק כוכבים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה שיפה בסלוגן
זה שלא צריך
רעיון, רק
ביטחון עצמי,
רצון ויכולת
התמדה, ממש כמו
בפוליטיקה.





שאול מהמוסד,
מפגין אסרטיביות
בקורס במה חדשה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/6/02 23:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תמרה בן כנען

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה