פנים. דירה תל אביבית קטנה. לילה.

נועם יושב על הרצפה בישיבה מזרחית. מולו פחית זיתים פתוחה.

נועם
אין מצב שאני אוכל קופסה שלמה.

קופסת הזיתים
בנאדם, הכל בראש שלך. תאכל את הזיתים כבר.

נועם
אני לא הולך לאכול קופסה שלמה, לא משנה כמה אני מסטול.

קופסת הזיתים
בחייך. זה טעים. תאכל ממי.

נועם
אני לא צריך את החרא הזה. את לא זוכרת מה קרה פעם אחרונה
שאכלתי קופסה שלמה של זיתים?

קופסת הזיתים
היית אז צעיר וחסר נסיון. היום אתה יכול להשתלט על זה. התבגרת
בנאדם.

נועם
אני בכלל לא אמור לדבר עם קופסת זיתים. תעזבי אותי.

קופסת הזיתים
טוב בסדר. אני אשתוק. אבל תדע לך שאתה עושה טעות.

נועם מוציא ג'וינט מכיס החולצה, שם בפיו ומדליק.