אל תבואו כך לבקר אותי על מיטת חוליי.
אל תבואו כאשר שיערי סתור, כשלגופי אריג התכלת השחוק ומוטבע
הסמל,
כשגופי מונח על מיטת גלגלות,
כשלרגלי מאזן הנוזלים שלי בטופס עם פרטי
כאשר אני חלוש ועייף
כאשר הקולות האופפים אותי הם תלונות החולים תקתוקי המכשירים
ותכליתיות האחיות,
שאינם הקולות המאפיינים אותי.
כאשר החלל המהווה את חדרי מופרד משאר המרחב בעזרת וילון שנועד
בעיקר להסתיר ומדגיש למעשה את חוסרו.
כאשר חדרי הנוכחי נטול כל מאפיין שלי לבד מתיקי מכנסי וכוס חד
פעמית.

רוצה אני בנוכחותכם, אך לא כך, לא עכשיו.
המתינו קמעה.

חכו שאשוב לביתי.

לעת עתה טלפנו, דרשו בשלומי.
מצוות הביקור תהיה טובה גם סלולרית.

את כוחי אשקיע בדיבור ובמחשבה ולא בהטבת מראי.
כך גם ארפא עצמי.

אל תבואו כך. חכו שאשוב אל ביתי.