עכשיו אני כבר לא חושב עליה
עכשיו אני עסוק בדברים אחרים
כבר אין לי זמן להתפרע
כבר אין לי זמן לכתוב שירים

עכשיו אנ'לא מתגעגע
עכשיו אנ'לא חושב - נכון
כבר לא מנסה להתנבא ו...
לא רוצה אותי למצוא

מטביע את עצמי בזמן
סדר יום
ועוד יום עובר
מצביע על עצמי, נרגן
ברוכה את, שגרה
איפא את חברה...
הפזמון על עצמו חוזר

עסוק בעיסוקים חשובים
פלאפון, ארגונית, מזכירה, איתורית
התא הקולי שלי ריק
אני יודע כי אני כל הזמן בודק

אולי היא עוד תתקשר
אולי עוד נדבר
בעצם אין לי זמן
בעצם, אין לי עניין

מטביע את עצמי בים
חוף וחול
ארמון מחול בוער
שותה, אוכל, עובד, נרדם
אותה השגרה
זאת מערכה משונה
הפזמון על עצמו חוזר

קיויתי שלא אגיע לכדי זאת
קויתי שאתגבר על הבעיות
קויתי לקצת ניסים
על אף לימודים וכסף בכיסים

אני מוותר על הכבוד העצמי
זה גם ככה דורש ממני יום עבודה
אני לא באתי לתרץ את עצמי
רק רציתי לומר וזה העיקר

מרגיש שאני לא קיים
קריירה ודירה
לבד, אז זה חסר
מרגיש כמו חצי בן אדם
מבט על השגרה
תודה, לא תודה
אני אלייך חוזר

והפזמון חוזר.