א
הארץ מכוסה בהינומה
של ערפל לקראת ליל הכלולות.
מיטב מחלצותיה הלבנות
עוטפות את הגבעות המזדקרות.
הכל מוכן לבוא הדמדומים.
ריחות של תמרוקים ובשמים
ספוגות טיפות הטל הראשונות.
הם נפגשים רק לדקות ספורות
וכבר השחר מחיץ את דרכיהם הבודדות
בגניחה האחרונה, העמומה.
ב
הנה כבר נר היום דועך.
השמש משתנקת בגלים
והעשן הרך אופף בדמדומים
את פני הארץ. באלפי צלילים
ניתץ ראשון הנחשולים של הגאות.
ואחריו, כמו שקועים בתחרות,
שוצפים קירות ענק של מים גועשים.
הכוכבים צופים קרים ואדישים
איך עוד נחשול נשבר על הטרשים
וחרש מתלחשים: "יהי זכרו ברוך". |