|
ואת השיר שלא כתבתי
את השיר שלא העזתי לחרוז
חיוכך יהיה הפזמון
שליבי תמיד יאמץ לליבו
ואת השירה שעליה חלמתי
ואת השירה שיכלתי לכבוש
גופך יהיה הפזמון
שאליו תמיד ארצה לחזור
ואת המילה שלא זנחתי
ואת המילה שרציתי לזכור
שמך תמיד יהיה הפזמון
שישזור לי חיוכים בחלום...
(9.1.02) |
|
אבן זרקתי על
שושי, קטנה יפה
וחדה
קונדום זרקתי על
שושי זרקתי הכל
שושי דפקה את
האבן הקונדום
זרקה בחצר
והלכה לזיין ילד
אחר...
לא ערס בכלל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.