שתי ילדות, חברות?
יושבות זו לצד זו, זו מול זו, גב אל גב.
אחת מרוחקת, השנייה מתרחקת.
הן מדברות.
היא מציתה סיגריה,
השניה מזעיפה פנים.
היא מחייכת,
השנייה בוכה.
היא- מושיטה לה יד,
השנייה- מהססת ומשעינה עליה את הראש.
הן שותקות.
היא מדליקה עוד סיגריה,
השנייה מזעיפה פנים, בוהה בנקודה מסוימת בשמיים.
והאנשים עוברים הולכים ברחוב, מסתכלים על המחזה היומיומי הזה,
שתי ילדות, חברות?
יושבות זו לצד זו, זו מול זו, גב אל גב.
אחת מגלמת את האושר, והשנייה את הייאוש.
והאנשים ימשיכו ללכת ברחוב, יעברו אותן. ולפעמים אפילו לא
יעיפו מבט.
ורק אני.
יישב שם, על הספסל, רואה ובלתי נראית, חצויה,
ורק אני ייאבק על עצמי.
רק לי תהייה מלחמה פנימית.
אם לחייך?
או לבכות?
ובסוף, אני בכל מקרה אתחרט. |