|
הוא סיים בית ספר
עכשיו עובר לחיל
הוא תמיד האמין
למה שאמא אמרה
והיא אמרה את אותו דבר
למרות שנפלו היום שניים
והוא סיים בית ספר
בעט המלחמה
ורק אני דואג
מה אם לא יהיה שקט
ורק אני זועק
מה אם היא טועה
אחר כך הוא לוחש לי
בקול שליו ורגוע
על תדאג אחי הקטן
אמא לא טועה
ואני יושב בחדר
מחפש בזכרוני
ואני שואל בלב
מה גורל אחי?
ואז אני קולט
שהוא דיבר אמת
שאמא תמיד צודקת
היא אף פעם לא טועה
הוא כבר בצה"ל
שומר על המדינה
מגן על המולדת
באמונה שלמה
המלחמה נמשכת
והוא בתוכה
באמצע הקרב
הוא נזכר במשפחה
המלחמה נגמרת
זה יום שחור נורא
ואמא איתי יושבת
ואם כל המשפחה
והשדרן מדווח
ניצחנו במלחמה
אך יש לו בשורות רעות
אמא טעתה. |
|
|
וזה לא אני, זה
את!
יגאל עמיר, נפרד
ממרגלית הר-שפי
ועובר לפרוייקט
הבא:
זאת שאהבה את
התל אביבי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.