היא הסתכלה עלי מבט זדוני עם חיוך ממזרי שכזה ואמרה לי: "בא לי
קצת..."
פקחתי את עניי לרווחה ואמרתי לה: "מה? שוב? הרי רק לפני
שעה..."
"כן, אני יודעת" היא קטעה אותי, "אבל בא לי שוב".
"טוב", אמרתי. מה עוד יכולתי לעשות? הבחורה קבעה עובדה, אז
צריך לעשות.
הבאתי לה ואחרי שהיא גמרה, סליחה, סיימה, היא הייתה מרוצה
מעצמה ונתנה לי לנוח בשקט.
תמיד היא כזו, היא לא יכולה להחזיק מעמד לפעמיים, אז יש
פעמיים שאני פשוט מתאמץ בשבילה רק כי אני אוהב אותה. לפעמים זה
גם קורה לה במקומות ציבוריים, נורא בעייתי!
אתמול לדוגמא, הלכנו לקיבוץ ליד איפה שאנחנו גרים. יש שם מרכז
מסחרי גדול ויפה, היו שם מלא אנשים. פתאום, זה בא לה.
היא ביקשה יפה למרות שניסיתי להגיד לה שתחכה לבית ולא נוח
עכשיו פה באמצע הקניות.
אבל היא? היא בשלה!
טוב, מצאתי איזו חנות בפינה ולקחתי אותה לשם, אחרי שהיא סיימה,
היא רצתה שוב, אז לא יכולתי להתנגד, למרות שנורא רציתי.
לאחר שהיא סיימה שוב, היא הסתכלה עלי וחייכה מין חיוך ילדותי
מתנצל. ראייתי שנשאר לה קצת לבן בזווית של הפה, אז לקחתי מפית
וניגבתי לה את השפתיים המתוקות שלה.
נתתי לה נשיקה ושאלתי אם עכשיו הכל בסדר. היא הנהנה בראשה,
ויצאנו לכיוון המכונית.
אז זהו, ככה החיים שלנו נראים. אני אוהב אותה והיא אותי, רק
שיש לה בעיה קטנה,
היא נורא אובססיבית לגלידה... |