"שלום... אפשר לקבל את המפתח לשירותים שלכם?"
"בבקשה"
לקחתי את המפתח והתחלתי ללכת לכיוון השירותים. האיזור הזה היה
ממש מפחיד כי הכל היה בו ישן והרוס.
אבל הקימו בו כמה בתי קפה שהפריחו בו חיים חדשים... אבל דבר
אחד שכחו... לעשות שירותים!  אז היינו צריכים ללכת לשירותים
צדדיים מבודדים כאלה.
בלילה זה היה הכי מפחיד..
לרדת 30 מדרגות מתחת לרחוב לרדת 3 מטר בחושך מוחלט בשביל לא
מסומן... קורי עכביש מהעצים שמסביב.. ורק אור קטן מסמן את
השירותים.
אז נכנסתי פנימה למסדרון קטן יש בו ארבע דלתות או לפחות 4
חדרים ליתר דיוק כי לשניים אין דלת בכלל. ולשלישי הדלת הרוסה
כאילו מישהו היה ממש רעב והחליט לאכול קצת ברזל..
החדר הרביעי היה במצב סביר ואלו היו השירותים.
עשיתי צעד אחד ושמעתי רחשים מהחדר שלשמאלי..חזרתי אחורה וצעקתי
"היי"
פתאום קפץ משם חתול ענק בצבע כתום צהוב וברח כל עוד נפשו
בו...
הדלת שלימיני ההיא השבורה לחתיכות נראתה לי זזה... הסתכלתי שוב
וראיתי שהיא עומדת...
באנה לך תשתין ותחזור למעלה.. היא מחכה לך...
התקדמתי והכנסתי את המפתח לחור המנעול.. הוא החליק לי מהיד
ונפל לרצפה. התכופפתי להרים אותו ונתקלתי ברשת קורים שנתפסה לי
בפנים ובשיער..
אחרי שניקיתי את השיער הכנסתי שוב את המפתח למנעול ופתחתי את
הדלת.
פתחתי אותה לאט לאט מוכן לכל דבר שיבוא... כמעט...
עכבר חמוד וקטן ישב לו בתוך הכיור... חשבתי שהוא מת... אבל
ברגע שהתקרבתי הוא שמע וזינק החוצה וברח...
וידאתי שאין עוד שום דבר מטורף מסביב ופתחתי את המכנס...
פתאום התחלתי לשמוע רעשים מהחדר הרביעי שמול השירותים..
מה הולך כאן? אפילו להשתין אי אפשר בעולם הזה?
סגרתי את המכנס ופתחתי את הדלת לא יודע כבר למה לצפות.. עוד
חתול? כלב? איגואנה?
כלום... פשוט כלום לא היה שם... אין לי מושג מה שמעתי...
נעלתי את הדלת וברחתי... הגעתי למדרגות וראיתי את הרחוב....
הרגשתי בטוח.
"איפה היית כל כך הרבה זמן?"
"היית פעם בשירותים שלהם?"
"לא. ת'אמת אני צריכה... תביא את המפתח..."
"קחי. אבל זו ההלוויה שלך..."
"מה? אל תגזים סה"כ שירותים"
"נראה" אמרתי בחיוך נבזי.
היא הלכה.
ומאז לא נראו עקבותיה....

























של החתולה.. של השכן.. ההיא בצבע כתום צהוב.... באנה אתם
מטורפים... זה בסה"כ שירותים.