נעמי אלומים / המבקר הגמלוני |
ואף אין לי תקווה או ייעוד,
אבל אנא, על קצות הבהונות
מן הדף הזה אל תצעדו.
שם עצרו, ועמדו, וחשבו -
אם הקול שמבין השורות
כך בוקע בחלוף העונות,
ומבעד שנים ארוכות -
שוב יידום. אך עזבו -
כשבדרך עיוורת, כעדר,
תיתקלו פה ושם בריהוט,
אל תצאו בדממה מן החדר -
והשאירו חותם בעילגות.
אין זה חסד גדול ומבורך,
לא דורש הקרבה עצמית;
כשבמים מבעירים את האח
עבורי התגובה ריקנית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|