פחד,תשוקה,פחד מתשוקה, פחד מתשוקה שלא ניגמרת סוחבת אותך מתישה
אותך מרוב שיגעון מרוב חוסרות אונים אתה נישאר ללא
תכלית.ניגוד.....יש אהבה אבל אין תכלית. אני למדתי שאהבה היא
שוות ערך לסבל בעצם זה בא אחד עם השני לפחות בשבילי, אני מחכה
ליום שאני יוכל להגיד אחרת. גם עם אלף שירים ואלף מכתבים אני
לא יצליח להגיד כל מה שאני חושב ואם זה יעזור אני מוכן להיות
כל מה שהיא רוצה שאני יהיה.
אני בתחתית הבור בלי שום דבר ממשי בידיים שלי אבל עדיין מנסה
לחיות בנימה אופטימית והסיבה היחידה לכך היא הסבל, הסבל משמע
האהבה, האהבה משמע חוסר תכלית בחיים שלי, הניגוד משתלט על
החיים מרגיש חצוי יותר ויותר מיום ליום. ממתי רגשות הופכות אדם
למשוגע, הכל הכל הכל הייתי מוכן לתת בשביל טיפה מהים, הרי יש
אין סוף טיפות ואין אחת בשבילי?, עוד פעם ניגוד, עוד פעם
תסכול, עוד פעם פחד, עוד פעם פעם תשוקה. עוד פעם אהבה, עוד פעם
סבל, עוד פעם חוסר תכלית, זה מעגל שממשיך ולא ניגמר.

לסיכום: זהו שיר אהבה, זה שיר תסכול, זה שיר תסכול מאהבה שמחכה
לטיפה אחת קטנה ממך.