|
עוד מעט תבוא הנסיגה. עומקה
יהיה כגובה הנסיקה וימוטט
אותי. בתוך ריחוף כבר
מלקטת את פזוריי עורי
נפרד מעל בשריי קשה לי לא
יכולה לקשר זמן לזמן חיי
לחיים אחרים כשהיא מגיחה
אלי באה נוסקת פורעת
סדרים המומה אמשש פצעים
נסתרים מה עשיתי זמנים נפערים
מה אעשה כשצידה יצודנה איך
ארים אותה מן השברים. |
|
|
יש כאלה, ויש
כאלה, אמרה לי
אמא.
אבל יש כאאאאלה,
ויש כאאאלה, אמר
לי אבא.
שטוחה מתוסכלת
במסע לדימוי
העצמי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.