הסתכלתי על השעון, השעה הייתה כמעט שש ואני ידעתי שאם היא לא
תגיע עד שש היא לא תגיע בכלל. במילא, היה עדיף שהיא לא תגיע .
חיממתי לי מים לתה כששמעתי את צלצול הפעמון בדלת, ידעתי שאי
אפשר להתעלם ממנה, אם היא רוצה להיכנס היא תכנס ומנעול זה לא
הדבר שיעצור בעדה, אז פתחתי את הדלת .
כשהיא רק התחילה עם הביקורים האלה באמת ניסיתי להתעלם ממנה אבל
עד שבאה גברת הצלחה, גברת אהבה או אדון עניין אי אפשר לגרש
אותה ושלושתם כבר הרבה זמן לא קפצו לביקור. התעלמתי ממנה
יומיים שלמים, אבל היא יודעת בדיוק מה נקודות התורפה שלך והיא
לא חוששת לנצל אותן. היא התחילה לבכות מאחורי הדלת, בהתחלה בכי
קטן כזה, חרישי, אבל הבכי הזה הלך והתגבר וככל שהוא התגבר
מצאתי את עצמי פחות אדיש עד שלבסוף פתחתי את הדלת.

הריקנות נכנסה לי לסלון והתיישבה על הספה הגדולה. הקומקום
צפצף, המים רתחו. "מכין תה? למה אתה מחמם את כל הקומקום אתה
במילא לבד..." אמרה הריקנות, נראה היה כי גדלה קצת.
"רוצה?" שאלתי, "כרגיל" היא צחקה.

כבר שלושה שבועות שהיא פולשת לי לבית בכל ערב, בדיוק ברגע שאני
חוזר מהעבודה - משמע, מהרגע שאני מתנתק מחברת אנשים ומוצא את
עצמי לבד.
הלכתי למטבח להכין לה את התה הזה שהיא רצתה, אפילו שהכנתי לה
תה לא רציתי שהיא תרגיש יותר מדיי בנוח, רציתי שהיא תעוף לי
מהפרצוף כי באמת יש גבול למה שאני מוכן לסבול.

חשבתי שאם אני אשמיע מוזיקה יהיה משהו שימלא אותי והריקנות
תאלץ לעזוב, אבל כשלחצתי על PLAY גיליתי את גודל הטעות שעשיתי,
שכחתי איזו קלטת נמצאת שם, מהטייפ יצא קולה של גלית, האקסית
שלי שמסבירה לי למה אנחנו לא צריכים להיות ביחד, זאת הייתה
קלטת הפרידה שלה, אפילו לא היה לה האומץ לעשות את זה באופן
אישי.
ניסיתי לכבות את זה, אבל מרוב עצבים לא הצלחתי למצוא את הכפתור
שמכבה את הדבר הזה, והריקנות - היא החלה לגדול ולגדול עד שהיא
כיסתה כמעט את כל הספה, מרגע לרגע היא גדלה יותר עד שחששתי
שהיא בחיים לא תצליח להעלם, אבל אז מצאתי את הכפתור, לחצתי
עליו וגלית השתתקה.

הדבר השני שעשיתי היה לצלצל לכמה מחשבות טובות ולהזמין אותן
להתארח אצלי, בתקווה שהן יתפסו את המקום על הספה שהיה תפוס
כרגע ע"י הריקנות ההולכת וגודלת, אבל כל מה שקיבלתי היה צלצול
ממתינה - גם אחרי דקה וחצי על הקו לא קיבלתי תשובה.

הבנתי שאין מה לעשו, הריקנות תישאר פה הערב ולא יעזור לי כלום,
אבל הבית הזה לא היה גדול מספיק לשנינו, אז לקחתי את המעיל
ויצאתי .
הלכתי לפאב קטן בפינת הרחוב שלי, פגשתי שם אחת, דנה, היא הייתה
חמודה וסקסית בטירוף ועשתה לי עיניים כל הערב, וככה יצא שהיא
בילתה אצלי את הלילה, כשהתעוררתי היה נדמה לי שהצלחתי לגרש את
הריקנות כי לא היה נראה שהיא בסביבה. זאת הייתה הטעות שלי, היא
ישבה על כסא במסדרון והייתה אפילו עוד יותר גדולה ממה שהיא
הייתה כשעזבתי אותה אתמול בערב, היא חייכה את החיוך המתנשא שלה
והיה נדמה כאילו שאלה :"באמת חשבת שזה מה שיעזור לך להיפטר
ממני?"

כמובן שלא. זאת הייתה הסחה בלבד, חיפשתי משמעות בחיי.

דנה הורידה אותי מהחבל והתקשרה למגן דויד אדום.