העולם, רבותיי, מתחלק לשני סוגים של אנשים,
אלה שקונים ואלה שלוקחים.
אלה שקונים, פשוט קונים. המצית נעלמת, מסתכלים קצת מסביב,
שואלים אם משהו ראה ופעם הבאה שקונים חפיסה, קונים גם אש.
יש כאלה, שאפילו הולכים במיוחד.
אלה שלוקחים, פשוט לוקחים. מדליקים ולכיס, יוצאים מהחדר,
קולטים איזה אחת בזוית העין, לוקחים.
ממש לא בכוונה דרך אגב, תגובה אינסטינקטיבית לחלוטין,
זה בטח שלי.....

אני בטוח שזה קרה לכל המעשנים מתישהו, המצית נעלמה ואחרי כמה
ימים פתאום פוגשים אותה שוב אצל איזה חבר.
ששואלים אותם איך זה הגיעה אליהם, אין להם מושג, אבל אם זה שלך
אז בבקשה, קח.


אני עד לא מזמן, הייתי מהקונים. אבל אחרי שראיתי שהמצית הכי
פשוטה עולה שש שקל, ארבע לשבוע זה עשרים וארבע שקל החלטתי שדי,
אני עובר צד!
בהתחלה זה היה קשה, הייתי צריך להכריח את עצמי.
בשבועות הראשונים לקחתי רק מחברים טובים, לא נעים מאנשים שאני
לא מכיר. אחרי זה פה ושם ממכרים. ולאחרונה, מכולם.
וזה אפילו כבר קרה לבד כמה פעמים, חזרתי הביתה ומה יש לי בכיס?
מצית. מאיפה? אין לי מושג
אבל מה זה משנה? כולה מצית...