|
שפתיך מרות היו
יותר מידי שקרים יצאו משם
עיניך מראות שחורות
יותר מידי דמעות ירדו לחינם
אהבתך לא הורגשה
השנאה רק הצטברה
אז בין מיליוני קשקושים
מנסה למצוא קצת נחת
בין יותר מידי מילים
מוצא את דרכי למחק
את לקחת לי הכל
איבדתי את עצמי בגללך
שעמום משתלט על מה שנישאר
דיכאון מחסה את הזמן שנותר
הייאוש רוצח את התקוות
ולי לא נישאר..... לי לא נישאר
הרבה מה לומר והזמן כל כך קצר
מילים מהירות עפות באוויר
מנסות למצוא להן איזה שיר
נושרות מעצים נפגעות מחצים
חץ יצא ישר מפי
צרור מילים נורה לכיווני
מנסה לברוח מאותו חזיון
לא מתעורר מאותו החלום
נישאר תקוע ללא מוצא
רוצה למצוא את הדרך חזרה
השמים יותר מידי גדולים היו
שנינו כוכבים נושרים משם
הירח הפריד בנינו אמרו
אז למה האור לא ניראה מכאן
הוא לא ניראה לעולם
האור בכלל לא קיים |
|
|
כותבים מוכשרים
מפרסמים את עצמם
במעין אנונימיות
בפרהסיה. רציתי
רק להגיד לכול
האנשים שכותבים
ביקורות שליליות
והורסות ולא
מנסים לבנות:
כול היופי הזה
מסביבכם ואתם
מתעסקים
באינטריגות
קטנות ומטופשות.
חבל לי עליכם... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.