1
(כלא גרמני ,במסדרון מואר בניאונים ,מובילים שני שוטרים צעיר
בלונדיני לבוש מעיל עור וג'ינס הדוקים ,לתאו  .בתא הם מסירים
ממנו את האזיקים ,ויוצאים החוצה בטריקת דלת.
הצעיר נותן הצצה בחרך ההצצה ,סוקר את החדר במבטו ,דופק
באגרופיו על הקירות כאילו בוחן את חזקם ,משתרע על המיטה
,ופולט):
" -שייס."

2
(במשרד ,חוקר לבוש אזרחית יושב ליד שולחן כתיבה עובר על ניירות
ומסמכים פונה אל קצין המשטרה שלידו).
דיטר: "מה ידוע לנו עליו"?
קצין משטרה: "לא הרבה  .רק שמו וולטר בנץ  ושהוא הגיע ממינכן
.לאחרונה הוא נראה הרבה ב"קייזר "עם החבורה של פוקסי."
דיטר: "בדקתם עם מינכן"?
קצין : "בדקנו - לא מצאנו שום דבר  .לא ידוע להם עליו הוא לא
נמצא במרשם התושבים  ."
חוקר: "תכניסו אותו."
(הקצין יוצא וחוזר עם האסיר  .האסיר נמתח ומצדיע במועל יד).
" הייל."
דיטר: "את המשחקים בקקה אתה יכול להשאיר לילדים של פוקסי
-שב."
(האסיר יושב ,החוקר מציע לו סיגריה ונוטל אחת לעצמו ,מדליק
לעצמו ולאסיר  ,השניים סוקרים אחד את השני  ).דיטר:  "וולטר
בנץ  ."
וולטר"   :זה שמי."
דיטר:  "מגורים"?
וולטר: "גטר שטרסה"381/3
דיטר: "אב"?
וולטר:  "וילי."דיטר:  "אם"?
וולטר: "ליזבט ."
דיטר  :היכן הם גרים"?
וולטר" :רחוק."
דיטר:  "?"  :
וולטר: "תצטרך לחפש בעצמך הר קומנדנט  - מחכה לך הפתעה".
דיטר:  "כמה זמן אתה בעיר"?
וולטר: "3  חדשים."
דיטר:  "ממה אתה מתפרנס"?
וולטר:  "עבודות מזדמנות ועזרה מחברים גרמנים ."
דיטר: "פוקסי"?
וולטר: ( צוחק  )"גם פוקסי הפחדן ."
דיטר : "כי הוא לא היה שותף להכאת זקנים ולמעשי השוד שהתרחשו
בשלושת החדשים האחרונים  ?או בגלל שגודרון הקטנה פנתה לו עורף
בזמן האחרון"?
וולטר: "אני רואה שהכל בסדר במשטרה הגרמנית המהוללת , יודעים
הכל  כמו בימים הטובים   .אני הודיתי רק ברצח של מר שטרמר ,
את כל השאר לך תדביק למישהו אחר הר קומנדנט."

.3
(מרתף בירה  .הרבה בירה על השולחנות  .תמונות וכרזות
ניאו-נאציות על הקירות  .חבורות של צעירים ומבוגרים סביב
השולחנות  .ליד חבורת צעירים רועשת במיוחד יושב וולטר לבדו
שקוע בבירה  .לאחר שגומר קורא למלצרית ומזמין עוד  ).
וולטר: (  בקול רם )"תביאי בבקשה עוד בירה בשביל גרמני טוב
וצמא  ."
פוקסי: (  משולחן הצעירים ) "לחיי הגרמנים הטובים"!
(כולם צוחקים  .פוקסי מרים את הכוס).
" לחיי המולדת  !לחיי הפיהרר ! (  תוקע גרעפץ )
ולטר:  "גרמנים טובים הר - שומרים על כבודם כשהם מדברים על
המולדת ועל הפיהרר."
פוקסי:  "חורי-תחת עם מבטא כמו שלך לא ילמדו אותי נימוסים -
מאיפה באת עם הגרמנית הזאת - מאוסטריה  "?
וולטר: "באתי מאיפה שבאתי -שוואנץ -ואם לא היתה הגברת הנכבדה
לידך הייתי מלמד אותך שיעור או שניים  ."
פוקסי:  "גברת  ?אה -כן -גברת גודרון (גודרון קמה ומחווה קידה
לעגנית לעבר ולטר)  היא לא תתנגד אם נצא קצת לשאוף אוויר  -לא
כן גברת גודרון "?
גודרון:  "כמובן מיין ליבה" ( מפריחה נשיקה באוויר )
פוקסי:   "קדימה  נצא."
( האווירה מתלהטת דופקים כוסות בשולחן לוקחים לגימה וקמים
ויוצאים עם פוקסי , ולטר יוצא החוצה אחריהם.  
בחוץ עומדים וולטר ופוקסי אחד מול השני  .חבריו של פוקסי
מעודדים אותו תוך שירה וניבולי פה  .פוקסי מנסה להלום בוולטר
,שמתחמק ,ומשכיב אותו בשתי מהלומות קצרות ומכוונות היטב
.הפעולה מהירה מכדי שמישהו יתערב לטובת פוקסי.)
וולטר" :עכשיו יסלחו לי כולם -אני הולך לגמור את הבירה -
גרמנים הגונים יכולים להצטרף".
(נכנס פנימה.)

.4
דיטר: "וככה קיבלת את חברות כבוד במועדון השרצים על שם פוקסי  
-כמה מכות וזהו זה  -כולם נפלו לרגליך."
וולטר: "אתה צריך להבין הר קומנדנט שבליבם הצעירים הללו הם
גרמנים טובים כמוני - ואני בטוח שגם כמוך  .כולנו רוצים חוק
וסדר בעיר הטורקית המלוכלכת הזאת  ."
דיטר: "ומטעמים פטריוטיים כמובן - גם לקחת לו את החתיכה".
וולטר: "זאת הבחירה שלה  - גודרון באה מבית נציונליסטי טוב  -
גרמתי גם לפרחח לא להראות את פרצופו בסביבה  .הטעות שלי היתה
שהוא ניסה להדביק לי כל מעשה שוד שנראה בשטח  .אין לכם כל
הוכחות לכך".
דיטר: "מנין לך"?
וולטר:  "נסה להוכיח  הר קומנדנט."
דיטר: "אנחנו נטפל בפרשות האלה לאחר שנגמור עם החקירה
הנוכחית".

5
(סוהר נכנס לתאו של וולטר ,מביא לו אוכל  .על הקיר כתובת
גדולה"  גרמניה מעל הכל)".
וולטר: "תודה רבה אדוני".
סוהר:  "על לא דבר"
וולטר:   "הייל ."
סוהר:   "שתוק"!
וולטר:  "פחדן - ראיתי אותך בקייזר."
סוהר:  "אני בתפקיד."
וולטר:   "אלס אין אורדנונג"
סוהר: "כן "( יוצא )

.6
(וולטר שוכב במיטה ושר שירים נאציים בקול רם , מכה את הקצב על
הקיר בידו  .מתאים סמוכים נשמעים צחוקים והערות על חשבונו
בגרמנית במבטאים שונים) .
וולטר: (  צועק  )אנחנו נגרש את כולכם - טורקים מלוכלכים  !הכל
יהיה נקי פה כמו פעם!"
צעקה מאחד התאים:  "משתינים עליך נאצי מלוכלך!"
וולטר:   "חכו - אני עוד אהיה מפקד הכלא."
צעקה בחזרה:    "כשתהיה מפקד הכלא תבוא אלינו נזיין אותך
בתחת"!
וולטר :   "אף טורקי מלוכלך עוד לא העיז לדבר אלי כך  ! אני
מחכה כבר לפגוש אותך."
צעקה :   "יש לך ווזלין"?
וולטר:   כן - בשבילך".
(נפתחת הדלת ,נכנס דיטר מלווה  בסוהרים חמושים באלות)
דיטר :   "הפטריוט שלנו עושה בעיות?"
וולטר:   "הריח של הטורקים משגע אותי."
דיטר:  "אז אולי נכניס אוך לצינוק"?
וולטר :  "או לטורקים."
דיטר :  "הם ארבעה  רוצה לנסות "?
וולטר:  "אני לא מפחד"
דיטר :  "עדין לא מינית לעצמך עורך דין"
וולטר:  "אני יכול להגן על עצמי."
דיטר:   "לא באשמת רצח  .אם לא תגיד במי אתה רוצה - נאלץ למנות
לך עורך דין מטעם המדינה".
וולטר :   "אתם יכולים לנשק לי בתחת."
דיטר:   "הבנתי את הפרינציפ  .מחר אני שולח לך את מר גליקשטיין
."
וולטר :   "יהודי  !?בשבילי"!?
דיטר:  "כן".
וולטר:   "בכוונה  ."
דיטר:   "זה נקבע על ידי בית המשפט  - גם הוא לא התלהב יותר
מדי  - אך עליו למלא את חובתו".
וולטר:   "אלס אין אורדנונג"
דיטר:   "כן"

.7
(בתא הכלא ,וולטר מתעמל  .עסוק בשכיבות סמיכה  כשנכנס דיטר
בליווית עורך הדין , מאמץ את שריריו)
דיטר : "בוקר טוב וולטר  - הבאתי מישהו שהייתי רוצה שתכיר -
זהו מר גליקשטיין"
וולטר:  "גליקשטיין - אהה כן - עורך דין יהודי טוב מטעם
הרפובליקה המערב גרמנית  - נו כן" .
דיטר:  "בית המשפט החליט למנות אותו כסניגורך מטעם המדינה  
.הבחירה נפלה על מר גליקשטיין מתוקף נסיבות שנוצרו  - עליך
להכיר תודה למר גליקשטיין שמוכן  על אף מוצאו -להעניק לך הגנה
- כפי שמגיע לכל אזרח במדינה   ."
וולטר:  "ברבו  הר קומנדנט  - זה היה נוגע ללב  .אני בטוח שמר
גליקשטיין ואני נסתדר יפה  - לא כן  מר גליקשטיין."?
גליקשטיין:  "כל אחד ימלא את חובתו."
וולטר:  "כן גליקשטיין( .פונה לחוקר )ועכשיו - האם נישאר
לבד"?
דיטר:  "בבקשה"
וולטר:   "ואתה לא מפחד להשאיר יהודי איתי לבד"?
דיטר:   "יש שני סוהרים מאחרי הדלת"
וולטר:   "ואני לתומי חשבתי שבריז'יט ברדו מחכה לי שם  ".

.8
(סלון גרמני טיפוסי  .פסנתר גרמני כבד ,תמונות על הקירות
,ווילונות תחרה  .בספריה - היינה  גטה  שילר  וכו  . וילי ,איש
מבוגר ,עומד במטבח ושוטף כלים  .נפתחת דלת הדירה ומיגע ילד
בלונדיני ,דם רב זב מאפו  .ניגש לוילי  ).
וילי:  וולטר - מה קרה"?
וולטר:  "שום דבר - קצת דם."
ווילי :           ( מביא לילד ממחטה ,מחזיק באפו  ומושיבו על
ברכיו"  ) הרביצו לך"?
וולטר:   "הם חטפו בחזרה ,סמוך עלי."
וילי:   "אתה צריך למצוא לך חברים יותר נחמדים  וולטר."
וולטר : רציתי לשחק במגרש והם לא נתנו לי  .אמרו לי שאבא שלי
נאצי ושאמא שלי משוגעת  - אז הרבצתי להם  ואחד נתן לי מכה
בקרש".
וילי  :   "אני נאצי"?
וולטר  :  "הם אמרו".
וילי   :  "וזה נכון"?
וולטר :  "לא"
וילי:   "אז מה אם הם אמרו ?אתה צריך ללמוד להתאפק  - אי אפשר
להרביץ  לכל הטפשים בעולם".
וולטר :   "אמא משוגעת"?
ווילי:   "אמא חולה מאד והיא בית חולים"
וולטר:    "אבל כשלקחו אותה האנשים עם הבגדים הלבנים  הם קשרו
אותה   והיא כל הזמן צעקה דברים משונים שלא הבנתי."
ווילי:    "פעם כשתהיה גדול אני אספר לך איזה אזה גיבורה היא
אמא שלך  ולמה לקחו אותה לבית חולים  . בינתיים אני מבקש ממך
להתאפק ולזכור שבשביל להיות גיבור לא צריך להרביץ  ."
וולטר:    "אבל זה קשה"
ווילי:   "לכן זו גבורה"
וולטר:  ( בוכה על חזהו של אביו  )אבא - אני כל כך מתגעגע אל
אמא  מתי היא תבוא"?
ווילי:    "בשבת ניסע לבקר אותה  .תבכה  וולטר הקטן שלי - תבכה
זה עוזר."

9
(דיטר ומלוויו יוצאים מהתא  ומשאירים את וולטר וגליקשטיין לבדם
.)
וולטר:    "אני לא ביקשתי הגנה הר גליקשטיין -אבל אתה בטח תספק
לי בידור טוב".
גליקשטיין:      כן - איך"?
וולטר:     "נהיה משעמם פה בזמן האחרון  - עם הטורקים זה רק
קללות  - אז אולי איזה יהודי טוב יוכל לשמח אותי  ."
גליקשטיין :  "כל שזה נוגע אלי אתה יכול להרקב בכלא  - אני כאן
על מנת למלא תפקיד - ומקצועית  אני אעשה כמיטב יכלתי" .
וולטר   "והכל ייעשה כפי שצריך  ."
גליקשטיין  : "כן - כפי שצריך"
וולטר  :  "מה אתה רוצה לדעת"?
גליקשטיין :  "כפי שראיתי -הודית בחקירתך הראשונית שרצחת
בדחיפה מהחלון את פרנץ שטרמר".
וולטר :  "אתה רואה - הודיתי  כך שאין הרבה במה להגן עלי  .כמו
כן הצהרתי שעשיתי זאת בהכרה צלולה  ומתוך רצון מוקדם להרוג  
אותו  - עוד שאלות"?
גליקשטיין  :  "המניע - וולטר - המניע  ."
וולטר :  "המניע  גליקשטיין - הוא פשוט נקמה פשוטה של גרמני
שנקם בגרמני על בגידה  .יהודי - גליקשטיין - כמוך - יהודי שחי
במקום שבו אינו רצוי  ומוכן למלא את רצון השלטונות על פי חוק
גליקשטיין -לא  יוכל להבין את זה".
גליקשטיין:   "על פי המבטא שלך  אתה לא בדיוק גרמני".
וולטר   :  "ועל פי המבטא שלך אתה בדיוק גרמני - ואתה לא".
גליקשטיין :   ומה עשה אופטיקאי קטן בן חמישים ושמונה לוולטר
הצעיר והחזק"?
וולטר  :  "מר שטרמר לא עשה לי כלום  .למר שטרמר ולמשפחתי יש
חשבון ישן משנת"  '42 .
גליקשטיין  :   "זה בזמן המלחמה"
וולטר  "כן - בזמן המלחמה"
גליקשטיין:    "בזמן המלחמה עוד לא נולדת."  

 10

( מונולוג וויס-אובר , קולו של וולטר:)

"אבא שלי חי היום בארץ רחוקה  .גם אמא שלי חיה בארץ רחוקה -
אבל אמא שלי כבר מזמן בגהינום  .מדי פעם היא מגיחה משם - מנסה
בכל כוחה לצאת  אבל אין לה כוח  .ואני כל כך אוהב אותה - וכל
כך הייתי רוצה שתחזור אלי  .והיא מנסה - באמת היא מנסה וכל פעם
אני חושב שהנה היא חוזרת - אבל זה קשה מדי  .אבא שלי הוא איש
עדין ותרבותי - תמיד אמר שכל מה שהעולם צריך זה תרבות גרמנית
סדר ונקיון  .הוא פסנתרן  אבא שלי   ניבאו לו שיהיה אחד
מהגדולים  .כבר שנים שהוא לא נוגע בפסנתר - מאז המלחמה  .פעם
הוא אמר לי שידים שהרגו כל כך הרבה אנשים  לא יוכלו שוב לפרוט
על הפסנתר  .אז הוא גר קרוב לתזמורת  ומעתיק אצלם תווים לפי
הזמנה  .אבא שלי איש עדין ושונא אלימות - והוא הרג כל כך הרבה
אנשים  .פעם בשבוע  אבא ואני נוסעים לגהינום של אמא  וכשאני
חוזר משם  אני שונא אותם  .כל כך שונא אותם  שאני רוצה להרוג
את כולם   במיוחד את זה שהכניס את אמא לגהינום שלה  ולקח אותה
ממני".


תמונה:
( בית חולים לחולי נפש( איתנים  .)חורף ,ערפל באוויר ,בית
החולים נמצא בתוך יער כלשהו היכן שהוא  .חייל במדי זית נוסע
בג'יפ צבאי בג'יפ שמתפתל אל בית החולים  .על הדשא הולכים לאיטם
או יושבים על ספסלים  חולים בחלוקים  .ליזבט שנמצאת על השביל
הפנימי ,רואה את הג'יפ מרחוק  .ניגשת לשער ואוחזת בסורגים
.החייל מחנה את הג'יפ ויורד ממנו  ופונה לכיוונה  .ליזבט פונה
אל חולה אחר שניצב לידה( ניצב שם מתחילת הסצינה )ואומרת לו
בגרמנית:
"  תראה פטר - תראה -  אמריקנים באים(  קוק ,פטר ,קוק ,די
אמריקנע קומן")החייל( וולטר מצולם מהגב ניגש אליה )   קאט.

.11
גליקשטיין: " אבא שלך היה חייל במלחמה"?
וולטר:  "כן"
גליקשטיין  :  "היכן"?
וולטר" -  :בבריגדה."
גליקשטיי  "איזה בריגדה בדיוק"?
וולטר :(   צוחק  ) סוד צבאי   - אבל היה חייל טוב ומילא את
חובתו למולדת( מכוון בפתאומיות נשק דמיוני לכיוון גליקשטיין
ויורה  "פה פה פה פה פה" ( גליקשטיין המום ). השומר מעבר לדלת
פותח את חרך ההצצה ומסתכל פנימה  .
וולטר : ( צוחק )  אתה יהודי פחדן  - אין עלי כלום  - מה אתה
עושה פה בכלל".

.12
( וולטר מובל באזיקים דרך המסדרון אל חדר החקירות  .הסוהר
מכניס אותו אל חדר החקירות ,שם יושבים החוקר ואדם נוסף
מהפרקליטות)  .
וולטר  :  "ערב טוב הר קומנדנט  - כבר התחלתי להתגעגע".
דיטר  :גם אני  וולטר - גם אני."
וולטר :  "למה אתם לא שולחי אותי לשופט ודי   או אולי אני צריך
לגמור עם עוד מישהו."
דיטר :  "מי למשל"?
וולטר  :  "איזה טורקי - או גליקשטיין."
דיטר :  "אפרופו גליקשטיין - הוא ביקש מבית המשפט לשחרר אותו-
'חוסר שיתוף פעולה ' הוא אמר".
הנס  :   "ההפסד שלך - גליקשטיין מצוין  - מינויים אחרים הם לא
ברמה שלו  ואני מבין שפרקליט פרטי לא תוכל להרשות לעצמך".
וולטר: (  סרקסטי ) מה לעשות  ?יש בעיות של חוסר התאמה."
דיטר  :  "מה אתה מתכוון לעשות ?הרי לבית המשפט תגיע בסופו של
דבר."
וולטר  :  "אני חושב שאוכל להגן על עצמי"
הנס  :  "מי ? אתה ?אתה פרחח  אתה  .פתחת פעם ספר ?מה תגיד
לכבוד השופט ?שבוקר אחד התעוררת והתחשק לך לרצוח איזה זקן
?שאתה  'מנקה את גרמניה' ? אנחנו נושיב אותך עד שתקבל את צבע
הקירות."
וולטר : ( בלעג  )  אני רועד מפחד  - בית סוהר גרמני !? הביצים
שלי משקשקות . אני אבקש את הסטייק שלי מדיום- רייר ושלא יעירו
אותי לפני שמונה."
דיטר  :  "מה רע בגליקשטיין ?הרי לא סרבת להפגש כשהוא הגיע
-אפילו שיחה היתה לכם".
וולטר  :  "הוא סיקרן אותי - כלומר הבעיה שלו סיקרנה אותי".
הנס :    "הבעיה שלו ?הוא לא יכנס בסוף לכלא."
וולטר :  (  צוחק  )בעיית הזהות שלו .היהודי המלוכלך לא יודע
מי הוא - גרמני - יהודי - עורך דין - מגן על נאצי - ממלא את
חובתו - אידיוט".
הנס :   "ואותנו מעסיקה בעיית הזהות שלך  .אנחנו צריכים להעמיד
לדין מישהו  - לא איזה גוש בשר עם מעיל עור וכתובת קעקע".
וולטר  :  אז תפעיל את הגסטפו  ( מצביע על דיטר )אתה יודע איך
- לחיצה בביצים  איזה מכת חשמל קטנה - משהו" .
דיטר:(  מתעצבן ,אדום מכעס ,קם ותופש את וולטר בדשי צווארונו
)חתיכת חרא  !נאצי מזוהם  !בכל מקום אחר בעולם  הייתי עכשיו
מפוצץ אותך  !אני בעיקרון לא מרים יד - אתה שומע מנוול  ?אפילו
את הפריבילגיה לכסח אותכם לקחתם לנו".
הנס   :  תרגע דיטר - תרגע - הוא יקבל את שלו".
וולטר:  ( בלעג  )  נא אלזו - האלימות הגרמנית הישנה עוד עובדת
גוט ציי דאנק [ תודה לאל  ]  אפילו אצל' גרמנים חדשים."'
דיטר : (  צועק  ) סוהרים (  נכנסים לחדר )  קחו אותו מפה "!
( מתיישב על הכסא רועד מכעס.)

-----------------

(הסוהרים לוקחים את וולטר ומוליכים אותו במסדרון  תוך שהוא שר
שירים נאציים בצורה מוגזמת עד כדי גיחוך .
נשארים דיטר והנס  .דיטר מדפדף בכעס בניירות ,הנס מצית סיגריה
ומסתכל בריכוז על דיטר)  .
דיטר" -  :משהו פה לא מסתדר  - הוא מעצבן אותי  . התפקידים
התחלפו - הוא  מוציא אותי משיווי משקל  .מי הוא  מה הוא - למה
הוא מודה ברצח ולא נותן מניע  - מה הוא מסתיר"?
הנס:   "אתה צריך לחפור בחוץ" .
דיטר  :  "איפה לא חפרנו  .במשטרת הגבולות - במכס - במרשם
התושבים - בכל משטרות המדינות - קיבלנו רשימות של כל הקבוצות
הנאציות באירופה - כלום  !גורנישט מיט גורנישט  !בדקנו בעולם
התחתון - לא מכירים אותו".
הנס  :  "אולי הוא מהצד השני "? [ של מסך הברזל ]
דיטר  :  "ניסינו גם את הכיוון הזה  - אין שום אינדיקציות  -
משהו פה לא מסתדר".
הנס   :  "ומה עם הקבוצה של פוקסי ? מה הם אומרים"?
דיטר :   "לא יודעים כלום  - קוראים לו פיהרר . ניסינו ללחוץ
אותם  אבל נראה שהם באמת לא יודעים."
הנס :   " וגודרון ? היא הרי כבר גרה איתו שלשה חדשים".
דיטר :    " אותה צריך לנסות פעם נוספת  - בפעם האחרונה היא
היתה בהלם  ולא יצא ממנה כלום".

13.
(דופקים בדלת של גודרון  .קומה גבוהה ,בנין מוזנח ,שכונת
פועלים).
דיטר    : "פיתחו את הדלת - משטרה"!
(גודרון ,יפה ,בלונדינית ,וולגרית ,לבושה בג'ינס ומעיל עור
,מציצה בעינית ,פותחת את הדלת על שרשרת ביטחון).
גודרון  :  "עוד פעם ?מה אתם רוצים"?
דיטר  : "כמה שאלות  .תהיי ילדה טובה ולא ניקח אותך אלינו
למשטרה".
גודרון   :  "סיפרתי כל מה שאני יודעת  .הוא הודה - אפילו
התגאה בזה  - אז מה עכשיו  ?את תולדות התנועה  ?או אולי(
בתנועות מוגזמות של עיכוס )איזה משהו מהצד אצל גודרון"?
דיטר   :  "עוד פעם אחת תעברי את הגבול  ואני זורק אותך עכשיו
למעצר  ולא חסרות לי סיבות טובות".
הנס   :  "שוטטות פריצות  שוד אלימות  ושותפות לרצח"...
גודרון  :    "השקפות נציונל-סוציאליסטיות"...
הנס"   :גם זה".
גודרון  :  "יופי של דמוקרטיה אצלנו בגרמניה  - תשאל כבר
ונגמור עם זה."
דיטר  :  "כמה זמן את כבר מכירה את וולטר"?
גודרון  :   "שלשה חדשים."
דיטר  :  "מתי הוא עבר לגור אצלך"?
גודרון   :  "חתיך כזה לא משאירים ברחוב אפילו יום".
דיטר  :   "את מתה עליו."
גודרון  :  "אז מה - אסור  ?איזה מין שאלות אלה ? תיכף תשאל על
הזיונים שלנו  - מה יש לך אתה  מה זה קשור  ?הוא הודה - הוא
הרג - זה ענין שלו - מה אתה רוצה ממני"?
דיטר :   הכל  .חיי מין - חברים - מנהגים - הרגלים . אני שואל
ואת עונה  - מבינה ? מי הוא - מה הוא  - אחרת הוא יחטוף יותר
- מבינה  ?אם יש מניע סביר מאחרי זה - אולי הוא יקבל פחות  -
רצח בדם קר זה מאסר עולם  - אם המניע נאצי - אני אדאג להכניס
לו  תסמכי עלי. אז תתחילי לשיר בקול צלול וחזק".
גודרון :  "מה אני יודעת"?
דיטר   "מה יש בו"?
גודרון:   "מה יש בו  ?אני מתה על הזין שלו שאף פעם לא ראיתי
אבל הרגשתי - ועוד איך  ...אני מתה על הבלונד שלו - על השרירים
שלו - ועל הכוח שלו  .אם היית כמוהו - עכשיו הייתי פותחת
רגליים  .מבין קומנדנט  ?עכשיו  ! אבל הוא בכלא  ואתה פה(
סוקרת אותו במבט מזלזל )
דיטר:   "מה זה לא ראית לו"?

[פלאש-בק]
(וולטר בועל את גודרון מאחור  כאשר היא שעונה בפלג גופה העליון
על המיטה . לאחר שנרגעים פונה גודרון לאחור אל וולטר ).
גודרון :  "למה רק ככה  וולטר ? למה אני לא יכולה לחבק אותך"
?
וולטר :  "כי ככה אני אוהב את זה".
גודרון :  "אולי ננסה פעם בצורה רגילה יותר  ?אולי נעשה עוד
דברים" ?
וולטר  :  "לא - לא ננסה עוד דברים  אבל תמיד תוכלי לחזור
לפוקסי הבהמה".
גודרון  :  "תמיד היית כזה"?
וולטר  :  "לא - אבל יותר אני לא אענה לך  - פעם אולי תביני".
[חזרה לסצינת החקירה]
דיטר   :  "היו לו עוד שגעונות כאלה"?
גודרון  :  "אהב להתעלל בזקנים."
דיטר : "איך"?
גודרון  :  "היה מציק להם  - במיוחד ב'קייזר  - קונה להם כוס
בירה טופח להם על השכם בצורה חברית( צוחקת ) יש לו המון כוח אז
הם היו נשנקים מהבירה  והכל היה משפריץ על השולחן (  מחקה את
וולטר )'תשתה סבא - תשתה לחיי הרייך שדפקתם  ואותנו השארת עם
כל החרא  ...היה צחוק גדול בקייזר  בסוף הם ממש פחדו ממנו
והפסיקו לבוא  .הוא בדרן גדול וולטר  עושה המון תעלולים" .
דיטר :  "למשל"?
גודרון  :  "פעם לקח את כולנו לקפה  'ורד ההרים' [ וויס -
אובר של גודרון על הסצינה  ] : איפה שכל האינטלקטואלים  אלו
עם הסוודרים ועם השערות הארוכות  .הלכנו מסביב וטיפסנו על הגג
הם לא הרגישו - וולטר לימד אותנו להתגנב בשקט  - וולטר חייל
אמיתי  היה בלגיון הצרפתי או משהו כזה" .
(  התמונה  :וולטר וחבורתו מתגנבים מעל גג בית הקפה  .וולטר
מונה  'איינס צוויי דריי  ' וכולם משתינים על האנשים שיושבים
ליד השולחנות שעל המדרכה.
וולטר  : "פרוסט ! תשתו חברים  - בירה חמה על חשבוננו (בטון
חגיגי)תרומתנו הצנועה לאחוות העמים לאיכות הסביבה ולנקיון העיר
.הייל - היטלר( !בורחים  תוך צחוק פרוע )
[חזרה לחקירה]
דיטר :  (  באירוניה  ) "שובב גדול - וולטר המתוק"  ( זיסה
וולטר )
גודרון :  "החברה ממש מעריצים אותו."
דיטר   : "גם כסף הוא אירגן לכם  - ממש חיים משוגעים."
גודרון    :  "אני לא יודעת על מה אתה מדבר."
דיטר  :  "מסעדת' הדג 'אומר לך משהו  ?הווילה של שטיגלר ?
מצלצל לך איזה פעמון  ? כלבו' היינץ ' - שלשה שומרים עם רגליים
שבורות - קיוסקים מרוקנים".
גודרון   :  "לא יודעת שום דבר."
דיטר  :  ( קר כקרח )  "זה הצ'אנס שלך גודרון".
גודרון  :  "מה יעשו לי"?
דיטר   :  "אנחנו נגן עליך  .וולטר ממילא גמור והשאר הרי לא
חשובים נכון  ?וולטר חשוב לך גודרון - וולטר חשוב לי  - מה
הסוד של וולטר "?
גודרון -  :שטרמר אופטיקה  .'הוא השתנה ב'שטרמר אופטיקה'."
דיטר  :  "מה קרה"?
גודרון   :  "תמיד הוא חיפש מישהו בעיר  - פרנץ שטרמר  . עברנו
בכל העיר ולא מצאנו  .היו כמה  אבל וולטר הסתכל בהם קצת זמן  
ואמר 'זה לא זה'  . יום אחד עברנו ליד  'שטרמר אופטיקה ' והוא
היה בחנות  .וולטר ראה אותו ונהייה לבן כמו סיד  'הלילה '- הוא
אמר לי - נעשה ביקור אצל האדון פרנץ שטרמר  . 'גרמניה' הוא אמר
לי  'תהיה גאה בי'  - את עוד תראי'  "  .
דיטר  :  "ועד הלילה"?
גודרון  :  "הלכנו הביתה  והוא אמר לי 'זה האיש מהתמונה של אמא
.אבא לא מצא אותו - אני מצאתי  .'בן זונה - זה הסוף שלך'  -
ככה הוא אמר."
דיטר  :  "איזה תמונה"?
גודרון  :  "הוא סיפר לי איך מצא תמונה באלבום ישן של הוריו
".
[פלאש-בק] :
(בתוך בית הוריו של וולטר  .וולטר נער בוגר ושזוף  מחטט בארגז
במחסן של ביתו  .מוצא אלבום ישן  מדפדף בין הניירות  ורואה
תמנונות ישנות מגרמניה מלפני מלחה"ע  ה2 בתמונות נראית אמו
הצעירה משפחתה וחבריה מתקופת התיכון  .מוצא חצי תמונה של אימו
,גזורה ,מחזיקה יד של גבר  .ממשיך לחטט בארגז ,מוצא את החצי
השני ,מהוה ועליו תמונה של גבר צעיר מאד) .
וולטר   :  "אבא"!
ווילי  :  "כן"?
וולטר  :   "מי האיש על החצי-תמונה של אמא"?
ווילי( בהדגשה  )  "נא להכיר  - פרנץ שטרמר  .לאחר מלחמת העולם
חיפשתי אותו משך חדשיים על פני כל גרמניה  ולא מצאתי אותו".
וולטר   "מה לרצית ממנו"?
ווילי  :  "כשאמא צועקת בלילה 'פרנץ פרנץ אני רעבה'  היא
מתכוונת אליו  .כשלקחו את אמא לבית חולים  אתה זוכר  ? האחים
בחלוקים הלבנים"?
וולטר  :  "היא צעקה  'הבטחת לי הבטחת לי שלא תגלה לאף אחד' "
'!
ווילי   :  היא התכוונה אליו לבן-זונה הזה  שבטח יושב היום
היכן שהוא בגרמניה ומשמין כמו חזיר   ".
[חזרה לחקירה]
דיטר   :  "ואז הלכתם בלילה אל שטרמר ועליתם אליו הביתה  ."
גודרון  :  "לא  - רק וולטר עלה אליו( צוחקת צחוק הסטרי) ואחר
כך פרנץ שטרמר היהודון ירד אלינו  - כלומר  וולטר הוריד
אותו".
דיטר  :  "פרה מטומטמת  ."

14  .
(הסצינה מתרחשת בבית חולים של נכי מלחמה מוגבלים  אי שם
בגרמניה  .נכים מבוגרים יושבים על עגלות נכים  ,על ספסלים
ומתחממים בשמש  .משפחות של מבקרים ,ילדים ,אוירה של יום ראשון
,יום יפה  .המצלמה מתמקדת מרחוק על אחות צעירה שמהנהנת בראשה
כלפי דיטר והנס ומצביעה בראשה ועיניה על נכה חצי-גוף תחתון
העושה את דרכו בכסא גלגלים ממונע על המדרכה  .הפרקליט והחוקר
ניגשים לנכה ,שואלים אותו משהו והוא  מזמין אותם לשבת על ספסל
בפינת הגן  .הם מתיישבים והוא מולם)  .
נכה  :  "רק מילים טובות יש לי על פרנץ  - רק מילים טובות".
דיטר  :  "חבר קרוב"?
נכה  :  "כמעט היחיד שעוד זוכר אותי . מחצי הפלוגה שנשארנו
כולם התפזרו בכל הארץ ושכחו  .רק הוא עוד קופץ לבקר לפעמים  -
הוא בצרות"?
דיטר  :  "לא בדיוק  ."
נכה   :  "הוא הבטיח שיבוא לבקר השבוע  אבל עדין לא הגיע
.אולי יבוא מחר."
דיטר  :  "אני חושש שמחר הוא לא יוכל לבוא".
נכה  :  "הוא חולה"?
דיטר  :  "איך אני אסביר לך - הוא כבר לא איתנו".
נכה   :  "אני רואה שהוא לא איתכם ( שותק ,מתבונן בפרקליט
ובחוקר חליפות ופתאום תופס מסרב להאמין ) לא יתכן - פרנץ ?לא
יתכן  !אבל הוא היה כל כך בריא - ואת המלחמה עבר בשלום  לא
כמונו (  מכה בלוח המכשירים של הכסא  והכסא מנתר קדימה ) מה
קרה לו לכל הרוחות"?
דיטר   :  "בינתיים נקרא לזה תאונה."
נכה  :  "איך זה קרה"?
דיטר  :  "היה לו ויכוח עם איזה צעיר אצלו בבית והוא נפל
מהחלון  - אנחנו לא יודעים איך".
נכה  :  "מה הוא רצה"?
דיטר  :  "מי"?
נכה   :   " הצעיר."
דיטר  :  "זה מה שאנחנו מנסים לברר כנראה שזה קשור במשהו שקרה
לפרנץ בארבעים ושתיים - נצטרך את שיתוף הפעולה שלך  .לא נשארו
לו הרבה מכרים  ומשפחה לא היתה לו".
נכה  :  "הוא הגיע ליחידה בארבעים ושתיים  אבל אני לא זוכר שום
דבר מיוחד .שלחו אותנו למזרח - אכלנו הרבה חרא ביחד".
דיטר  :  "תנסה להזכר אולי הוא אמר משהו - אולי ברח ממישהו -
אולי הוא הסתכסך עם חייל אחר  .תחשוב היטב".
נכה( נוסע עם הכסא קדימה ואחורה בידו השמאלית מתופף על המסעד)
אמר משהו - הסתכסך עם מישהו - אמר משהו - הסתכסך עם מישהו - לא
זוכר שום דבר  ... רגע רגע רגע - לא - לא יתכן  ... לא יתכן
שזה קשור  ... אני לא מאמין  ... שזה קשור"...
דיטר  :  "מה לא קשור"?
נכה  : ( מסתובב בסיבובים קטנים על המקום עם הכסא ) " לא יתכן
שזה קשור" (  מתחיל להסתובב עם הכסא אחורה.)
דיטר  :  "אתה עושה לי כאב ראש".
נכה  :  ( פונה אליו עם הכסא ) "גסטפו היו אצלו".
דיטר  :  "מה אמרת"?
נכה   :  "בדצמבר 1942 ביקרו אצלנו שני קציני גסטפו  - הם לקחו
אותו ליומיים ואחר כך הוא חזר" .
דיטר  :  "הוא סיפר למה"?
נכה  :  "אני הבנתי שהוא עזר להם לתפוס אנשים  אבל כששאלנו
אותו הוא אמר שהם בדקו אפשרות לגייס אותו אליהם."
דיטר  :  "עוד משהו"?
נכה  :  "כלום  .הוא היה חייל מצוין -הביא אותי למרפאה - באמת
חבר נהדר - הוא לא יבוא יותר" ?
דיטר  :  "איו סיכוי  - תוכל לבקר את הקבר שלו - תודה רבה על
עזרתך" .
(לוחצים את ידו ופונים לכיוון שער היציאה  .הזקן מביט בהם
ומתחיל ליסוע קדימה ואחורה כמתפלל).

.15
(בניידת משטרה נוסעים וולטר ,דיטר ,נהג ושוטר נוסף  .החוקר
יושב מאחרי וולטר שכפות בידיו).
וולטר  :  "מעבירים אותי"?
דיטר  :  "לא - נוסעים לשחזור"
וולטר  :   "לאיזה צורך"?
דיטר  :  "לגמור עם התיק  .בנוסף להודאה אנחנו צריכים שחזור".
וולטר  :  "תקבל ממני הצגה שלא תשכח לעולם  - תצטער על היום
הזה אני מבטיח לך".
דיטר  :  "מה יהיה לי להצטער"  ?
וולטר  :  "אתה חושב שאתה כל כך חכם  הא  ?כל כך חכם  וכל כך
צודק כמובן."
דיטר  :  "אני לא הרגתי אף אחד" ...
וולטר  :  "לא הרגת - בטח שלא  .אתה שוטר טוב אזרח טוב ואתה חי
בחברה טובה - ברובה".
( ממשיכים לנסוע בדממה ומגיעים לבנין הדירות שבו אירע הרצח )

.16
(הסצינה הבאה מתרחשת בבנין הדירות שבו אירע הרצח  .וולטר ,דיטר
שני ,שוטרים וצלם משטרה שמסריט ב 8-מ"מ את השחזור  עולים לדירת
הנרצח  .צהריים ,יוצאים מהאוטו ,וולטר מספר לדיטר).
וולטר  :  "אמרתי לגודרון ושאר להשאר למטה ולשרוק אם מישהו
יכנס לבנין  .פה עמדה גודרון  ופה עמדו עוד שניים  .אני עליתי
למעלה במעלית(  נכנס עם החוקר והשוטר למעלית  .יוצאים מהמעלית
בקומה  .12 וולטר דופק על הדלת שעליה כתוב 'שטרמר פרנץ' )
דיטר  :  "הוא ישר פתח את הדלת"?
וולט  :  "הוא שאל מבפנים 'מי זה'  עניתי לו  'וולטר - וולטר
הקטן'  הוא ענה לי  'לא מכיר אותך'  אמרתי לו שאני הבן של רב
סרן הופנר  .זכרתי את השם מאבא שלי  שסיפר לי איך הוא וחבריו
חיסלו אותו אחרי המלחמה  . אמרתי לו שמתארגן כנס יחידה  אז הוא
פתח את הדלת".

17  .
פרנץ  :  "נא אלזו  מי היה מאמין  ! - הבן של הופנר  ! - הכנס
בבקשה -הכנס  ( וולטר נועל אחריו את הדלת ולוקח את המפתח )
וולטר  :  "האמת שאין שום כנס יחידה - באתי לברר אחת ולתמיד
אם אתה מסרת את השם של אבא שלי לחיילים היהודים שחיסלו אותו".
פרנץ  :  "איזה שטויות אתה מדבר  !מה פתאום ?אני הייתי במקום
אחר לגמרי כשזה קרה  - כל אחד הרי הלך למקום אחר כשנגמר הכל  -
איך יכולתי לדעת איפה הוא  ? חוץ מזה ,אתה הרי לא מאמין שמישהו
מאיתנו יעשה דבר כזה  !היתה לנו רוח יחידה".
וולטר   :  "כן אני יודע  .אבל אני יודע עוד משהו עליך ואת זה
לא תוכל להכחיש  .אני אתן לך להתפתל קצת -ואחר כך...( מעביר את
היד על הגרון.)
פרנץ  :  "מה אתה מדבר ! מי סיפר לך  ?הכל שקרים ואגדות".
וולטר  :  "אתה הסתרת יהודים אצלך בבית במרתף - שני מבוגרים
ונערה  .ההורים שלך לא היו  - הם היו בחווה שלהם ואתה אישית
הסתרת אותם".
פרנץ  :  "מי סיפר לך" ?
וולטר  :  "אנשים שהיו בגסטפו".
פרנץ   :  "אז הם שכחו לספר לך עוד משהו  וולטר מיין קינד[ ילד
שלי ]
וולטר  :  "ומה הם שכחו לספר לי אונקל [דוד] פרנץ "?
פרנץ  :  "שאני הסגרתי את שלשתם ישר אחרי הגיוס( וולטר מסתובב
אליו עם הגב כדי שהוא לא יראה את הסערה שמתחוללת בנפשו ) - הם
היו ידידים של המשפחה לפני שהכל השתנה".
וולטר  :  "מה השתנה" ?
פרנץ  :  "הם היו יהודים וולטר  ואני הייתי נאצי  . ההורים שלי
עזבו לחווה שלהם ואני נשארתי בעיר בגלל הלימודים  . ההורים
ביקשו שאטפל בהם אבל אני הייתי נאצי נאמן - אני לא חושב שהופנר
אביך היה בא אלי בטענות  - באמת - שאני אסגיר את הופנר  ? אני
הערצתי אותו"!
וולטר  : ( מוציא תמונה של אמו בנערותה ,מראה לפרנץ  ) "מכיר
אותה"?
פרנץ  :כן  זאת הבחורה - ליזבט(  .מתבונן  ) - היא היתה יפה  -
יהודיה יפה".
וולטר  :  "היה לך איתה משהו"?
פרנץ  :  " כן  היה לנו רומן אבל כשהצטרפתי לתנועה זה נגמר  -
כל אחד עושה טעויות".
וולטר  :  "היה לכם רומן  אבל הסגרת אותה "
פרנץ  :  "הייתי אז צעיר ואידיאליסט  ויהודיה לא באה בחשבון  -
אף אחד לא רצה להיות מזוהה איתם ובטח לא אני שהייתי נאצי פעיל
."
וולטר  : ( מוציא לו תמונה עדכנית של ליזבט )  היא עדין חיה  -
בבית משוגעים בישראל  .פרטיזנים הורידו אותה ועוד כמה יהודים
מרכבת שנסעה מטריזינשטאדט לאושוויץ  .אחרי המלחמה התגלגלה עם
כל היהודים לפלסטינה".
פרנץ  : ( מסתכל בחשד בוולטר ) "מי היה מאמין  ! איך זה נודע
לך"?
וולטר  :  "תביט עלי היטב פרנץ  - היטב היטב פרנץ  - אני לא
מזכיר לך מישהו"?
פרנץ  :  "לא".
וולטר  :  "המבטא שלי לא מסגיר אותי"?
פרנץ  :  "הרבה צעירים מדברים גרמנית קלוקלת".
וולטר  :  "אתה חתיכת גרמני מטומטם אתה  .אני לא הבן של הופנר
- אתה מבין - אני הבן של ליזבט  - תזיע קצת  לפני שיהודון קטן
שכמוני מועך אותך ( פרנץ מבוהל ,מנסה לסגת לעבר הדלת אבל היא
נעולה  .רץ לחלון  אבל וולטר סוטר לו בחזקה על פניו והוא נופל
על הארץ).
פרנץ  :( על הרצפה )  "מה אתה רוצה לעשות לי  ? הרי אנשים
כמוני יש בכל גרמניה - מליונים - הרי לא תוכל להרוג את כולם -
למה אני"?
וולטר   :  "כי תפסתי אותך - כי הגעתי אליך - כי לא שכחתי
.אתה מת - קפוט".
פרנץ  :  "אבל לא הרגתי אותה  - בעצמך אתה אומר שהיא חיה".
וולטר  :  "היא חיה בבית משוגעים בעולם משלה שיש בו רק סיוטים
- אם היתה מתה -לא הייתי אני - אם לא הייתי אני - לא היית אתה
- מת  . עשית חצי עבודה פרנץ המסכן - חצי עבודה מחורבנת  "!

17
(גודרון מחכה למטה ,רואה חלון נפתח בקומה ה 12-גופה נופלת
מתוכו . רואה את ראשו של וולטר בחלון)
וולטר  :  "ואין מי שינקום בעבור המתים."
(הגופה נופלת על המדרכה ,גודרון צורחת)

                        יולי 1991