הסתכלתי במראה מול החדר של אחותי ובחרתי להיות עיניים,
מילות שאלה הן דבר מיותר.
אין דבר חד משמעי,
קשה לגמור משפט, נקודה, פסיק, או סימן שאלה?
איזה בלבול, נבוך. התגובה: צחוק.
האמת- היא מה שקיים או מה שנקבע?
אוסף שורות, מילים, וסתם דברים שנחמד להכניס
ובסוף, בסוף מה יוצא?

האדמה ואלוהים הם אותו הדבר, נכון?
אם אני אפול על הרצפה מי יחזיק אותי?
נדמה לי שיש יותר שאלות מאשר תשובות, זהו טיבו של עולם.
ג'יבריש היא שפה נפלאה, אני אומר לכם.
בשביל מה להבין, מה אני אלמד כבר?
קלות הביצוע ואדישות התגובה,
זריזות הידיים משלה עיניים, האלה מהמראה.