יום אחד קמתי בבוקר והלכתי הצידה.
קמתי בבוקר ורציתי לחיות.
אז אמרתי להם: "אני רוצה לחיות!"
והם ענו: "בסדר, אפשר עוד רבע שעה? עומד להיות עכשיו שיר ממש
טוב."
הסכמתי וחיכיתי. עישנתי סיגריה ועוד אחת ולעסתי מסטיק.
ואמרתי: "עברה רבע שעה? אפשר עכשיו? אני רוצה לחיות!"
והם ענו: "אה... עוד מעט. אני רק אסיים את הבירה ותחיי".
או משהו כזה הם אמרו.
אז חיכיתי. העברתי את הזמן עם בחורים, גם עם בחורות. ישבתי
וניגנתי למרות שאני לא יודעת. קמתי ושרתי ונפלתי וכתבתי שירים
למרות שלא היה על מה וחיכיתי.
העברתי את הזמן בשיחות ריקות אל תוך הלילה, גידלתי חיות
וילדים. ציירתי ורקדתי עד שכאבו לי הרגליים.
ואז נזכרתי שעוד לא חייתי.
אז באתי ואמרתי: " היי חבר'ה, אתם זוכרים שרציתי לחיות?"
והם אמרו: "אה כן, עכשיו זמן מצוין! בואי לחיות!"
ואמרתי: "לא... כבר לא אקטואלי".
אז חזרתי לישון. חזרתי לישון ולא קמתי יותר.
מוקדש לכל מי שאוהב אותי |