|
הסתובבתי לידך בכרם התימנים.
קנית עגבניות.קניתי מלפפונים.
עצרת בפיתות.דפדפתי בלחמניות.
אך לרגע חייכת לכיוון המוכר וליבי נמס.
המשכנו יחד לכיוון שוק הבשר.
שמרתי מרחק קבוע ממך.
רציתי לשמור עליו אבל קטן יותר.
רציתי לשמור על 2 מילימטר ממך.
ראתית אותך מסתכלת על העוף.
וחשבתי אולי הייתי עוף.
ליטפת את כבדי העוף.
ואמרתי "הלוואי והיה לי כבד כה יפה".
קנית שניצלים ובשר טחון.
ואני קניתי קורקבנים וחזה.
כי לא יכולתי לקנות אותו דבר.
אח"כ חזרת הביתה וחיכיתי לך עם הקניות שעשיתי. |
|
המשפט "למצוץ
סוכריה" לא אמור
להיות מחרמן...
נכון?
אני, מנסה לשכוח
שאפילו אפרסקים
עושים אותי
שמחה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.