ביום שעזבת אותי,
זה היה היום שהשמיים השחירו,
ולעולם לא היו שוב תכולים,
אני עדיין זוכר האם אתה זוכר גם כן?

האם אתה זוכר?
האם אתה זוכר איך הינו ביחד?
האם אתה זוכר איך אהבת אותי?
האם אתה זוכר איך אהבתי אותך?
האם אתה זוכר איך בכינו, צחקנו, רבנו, שכבנו, אהבנו?
האם אתה זוכר אתי בכלל?

על כל צחוק שצחקנו,
הזלנו דמעה,
על כל ריב שהיה לנו,
היה לנו רגע קטן של אהבה,

ועכשיו אני כבר לא יכול לבכות בכלל
הדמעות שלי כבר לא קימות,
אני יזכר בך בכל דבר שאני רואה,
אבל בכל זאת ללא דמעה

האם אתה יודע שלא עובר יום בלי שאחשוב עליך?
האם אתה חושב עלי?
אחריי שבגדת בי חשבתי שהכל אבוד,
שלא אוהב יותר לעולם,
אבל זה לא נכון כי אני תמיד אוהב אותך,

הרבה דברים סבלתי ימך,
דברים שלא הייתי מוכן לסבול מאף אחד,
אבל ממך קיבלתי אותם ברצון,
אתה כבר לא חושב עליי יותר,
אתה השגת לך חיים חדשים,
אני עדיין שקוע בעבר,
אבל אני היתי מוכן לעבור זאת שוב וכפול,
רק כדי שתחזור אליי,

אני רוצה שתזכור דבר אחד,
שתמיד יש לך לאן לחזור,
אני תמיד פה בשבילך,
ותמיד תהייה לך פינה גדולה בלב שלי,

אף אחד לא לא יאהב אותך כמוני,
למרות כל מה שעשית לי,
במכתב ששלחת לי כתבת שאתה רוצה שאשכח אותנו,
ואני חושב לעצמי אייך זה אפשרי?
לשכוח אותך זה כמו לשכוח שאני קיים,

אתה היתה אהבתי הרשונה,
והאחרונה,
אתה בחו"ל עכשיו נהנה מהחיים שלך,
לנצח לא אראה אותך שנית,
האם אתה זוכר שהיתי בחיים שלך?,

ואתה עזבת אותי,
ולא השארת לי אפילו תמונה,
שום זיכרון,
שום דבר,
חוץ ממכתב, בקבוק של דמעות, וורד שחור,

לפעמים אני תוהה כמה דמעות בן אדם אחד יכול להזיל,
לא עובר לא בוקר ולא ערב בלי שתהייה במוחי,
אתה הדבר הראשון שאני חושב עליו בבוקר והדבר האחרון שאני חושב
עליו בערב,

לפעמים אני קם בלילה,
ורוצה לבכות,
אני קם מתוך סיוט,
ורוצה שהידיים החזקות הללו שתמיד חיבקו אותי,
והגנו עליי,
יהיו מסביבי,
ישמרו עליי,
אני רוצה להרגיש את שפתיך מכסה את פניי בנשיקות מגוננות,
אני רוצה את לשונך עוד פעם בתוך פי,
ואני רוצה את  פיך מדבר ואומר לי שאתה אוהב אותי,
אבל במקום זה אני סתם שוכב במיטה,
ורוצה לבכות אבל הדמעות שלי כבר יבשו מימזמן,

אתה מכיר את את הזמן הזה?,
מוקדם בבוקר,
כשהשמש רק התחילה ליזרוח,
ועוד אין ממש אור,
והעולם עוד אפור ומסתורי,
הזמן הזה שאתה עוד זוכר את החלומות,
אתה זוכר כמה אהבנו את השעה הזאת?
לפעמים אני קם בשעה הזאת,
והולך לים שכל כך אהבנו,
ומסתכל על הגלים ותוהה לעצמי אם אתה מסתכל על אותם גלים
כמוני,
ואז הדמעות מגיעות...