לעצום עיניים. לעצור את כל הגירויים והחושים, התחושות ונקודות
התודעה.

לחסום את התמונות אשר מוזרמות פנימה,
לבלום את הצלילים הנקלטים בעור התוף,
את המגע וההרגשה על גבי העור בכל הגוף,
לקטוע את הקליטה בכל חדרי ומסדרונות הנפש.

חושך. מוחלט.
אפלה כזאת שאפילו קשה לכנותה שחור.
תהום המיה ובתוכו חלל אינסוף אשר אליו הנפש מביטה, לא
העיניים.

שקט.
דממה לא רועשת, כמו צלילה של הרוח בקצהו של היקום,
ללא קיום דבר וללא צלילה של הרוח.

אי תחושה.
כל מישושי הגוף, המגע והתחושה,
החום והקור, ליטוף האוויר, הגירוד והרגשת הנינוחות,
כולן נתאחדו לתחושה אחת כללית,
שווה וחסרת כל מיקוד,
איזון מוחלט.

רוגע.
שלווה וסיפוק. אין תפיסה ויש תפיסה כל יכולה,
אין רצונות ואין אכזבות ואין העדפות או מחשבות,
אין תהליכים שמתבצעים במוח,
רק רגע עומד ואינסופי שלא התחיל ולא נגמר,
אין לו משך, הוא למעשה לא קיים אבל הוא שם.
הקיום עצר מלכת.

תשובות.
לא מענים לשאלות מסוימות אלא ידיעה כללית,
ידיעה בסיסית ושלמה של כל הדברים
הפשוטים והראשוניים,
הקטנים והגדולים והנכונים.

אמת.
חסרת כל מניעים, אחת פשוטה וצנועה,
יחידה ואין לה שותפה.
אמת אשר נמצאת במקומה ללא סיבה,
ללא מיקום או זמן,

כלום כל יכול אשר בתוכו נמצא הכל מכל.