|
היא יושבת בשקט
מול שלהבת נר דועך
היא מחכה לאיש שיחזור אליה
למישהו שאין היא יודעת מי הוא
תחכה בשקט לבד בעצב
השנים יעברו והיא עוד תחכה
הנר כבה מזמן
ושעון הקיר עצר מלכת
איחרת את העת אהובי
היא לוחשת ודוממת |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.