רהב בהפוגה / אלקטרה |
אני, אלקטרה,
זבחתי את אדיפוס
על ההר,
שטופת דם
סומא דרכי
בחיגרותו
ואתם באים אלי
בדברים,
בהבל פה
פעורי עין
בשפורפרת
זכוכית
ובשערי,
לוטף נביא
טריסיאציוני
עיוור מראות
מוחה דמעת
דמותו,
ממולל
חושים
ואני,
גם אני
נזהרת
בתשורות
צוהלות
שאתם מבטיחים
במרקם מרוקע
וודאי,
אלקטרה
בת ואזרחית
לתפארת
מולדת,
בנקוב עקב
ותוקף
תביים
לא
בחליצה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|