חיים ודני ישבו על שפת הנהר,
חיים הביט במים במבט מהורהר,
"אנחנו זן נכחד" בהחלטיות אמר,
דני מיד תהה על זאת האמירה,
וביקש שיסביר בצורה ברורה,
חיים הצביע על קבוצת צאצאי קופים,
ואמר "אנחנו והם שונים",
"כי הם כבר מצאו את יעודם,
ואנחנו עדיין לא שם".
דני עדיין הביט בו במבט מר,
וחיים הבהיר כי הזמן שלנו נגמר,
"החיים שלנו כקומונה אחת גדולה,
איננה בהכרח הדרך הנכונה,
לחיות כבודד בתוך קבוצה,
שונה מאשר למצוא בת-זוג,
ולחפש קשר שיביא זיווג,
אך בשבילנו הזמן כבר תם,
ואף זה לא יעזור לנו שם",
דני שתק, שתיקה של הסכמה,
והתחיל להתרחק לעבר הצמחיה,
חיים הרגיש קצת מחנק,
הרים את גופו הירקרק,
והצטרף לדני ששתק,
כי כמוהו הוא היה דינוזאור ענק. |