דוד ישב בחדרו וניסה לכתוב איזה משהו אולי הפעם יצא לו ובאמת
לראשונה זה הרבה זמן המילים כאילו זרמו הוא לא ידע בדיוק על מה
הוא כותב אבל במין דרך משונה המילים יצאו והתחברו למכלול שלם
בעל משמעות. פעמון הדלת צלצל ודוד שם פעמיו אל הדלת מי זה יכול
להיות בשעה כזו חשב והתחיל ללכת ותוך כדי הליכה החל להרגיש איך
המילים נוזלות לו ממוחו דרך ליבו אל הרצפה ולביוב ולאחר מכן
מהדף עליו רשם קודם לרצפה ולביוב. מוזר חשב לעצמו אבל לא יחס
לזה חשיבות יתר כשהגיע לדלת הציץ דרך העינית בשנייה הראשונה לא
ראה  דבר מלבד חדר המדרגות אולם לאחר שאימץ את עיניו ראה לפתע
את המילים אותם רשם קודם זוחלות להן לקומה שמתחת מה קורה פה
חשב לעצמו מי צלצל בדלת ? מה קרה למילים שלי ? לדוד לא היו
תשובות והשאלות הלמו בראשו כפטישים הוא חזר אל הדף עליו רשם
קודם והציץ בו הדף היה ריק הוא חזר לדלת והציץ שוב בעינית אך
הפעם לא ראה כלום גם לאחר שאימץ את עיניו מלמטה שמע קולות רמים
כאילו החלה מסיבה בשלב זה דוד לא היה בטוח אם הוא חולם או לא
בכל מקרה הסיפור הזה הלחיץ אותו מאוד והוא פשוט לא ידע מה
לעשות הוא חזר לחדרו והחליט לגלגל לו איזה גוינט בשביל להירגע
לאחר שעישן אותו נשכב על המיטה כשהמחשבות מתרוצצות בראשו בשלב
מסוים הביט בטעות לעבר השולחן עליו כתב קודם ומכיוון שלא זכר
בדיוק מה קרה עם מה שכתב החליט לקום ולבדוק מה רשום או לא רשום
בדף הייתה בראשו הידיעה כי המילים נעלמו למטה אולם הוא כבר לא
היה בטוח בכלל אם חלם או אם זה קרה באמת כשהציץ סוף סוף בדף
ראה כי בראשו כתובות המילים נסה שוב הוא חכך בדעתו מה זה אומר
וניסה להיזכר באמת במה שקרה קודם לאחר מספר דקות של ניסיונות
כושלים לשחזר את האירוע החליט לנסות לכתוב מה הוא זוכר אולי
בבוקר להכל יהיה משמעות. הוא התיישב על השולחן וניסה לכתוב
איזה משהו אולי הפעם יצא לו....