אצלנו לא כמו אצל רובכם המדור חוגג.
בעיר הכי שקטה בארץ כמה שזה נשמע שחור וציני אפילו המחבלים לא
יודעים איפה זה ואני לא צוחק.

אז מה ילד משועמם בעיר מסכנה ומסריחה כמו שלי יכול לעשות כאן?
לסוע לתל-אביב כמה שזה קרוב זה עדיין יותר רחוק מהמציאות.

אז ככה כמו כל ילד משועמם ומתבגר אני מחפש ריגושים וכמו כן גם
חברים שלי אבל מה הריגושים שלנו כבר מזמן עברו את לקנות לשתות
ולהשתקר עד שאתה לא יכול לזוז יותר או לעשן עד שזה יוצא לך
מהואזנים, אנחנו עכשיו פורצים ולא רק שאנחנו פורצים זה כבר
אומנות.

התחלנו מקטן נכנסנו למקום אסור לא רציני מגדל מיים חפיף לא
מאתגר במיוחד כי בגדרות יש חור מלמטה ולעלות עליו זה עוד יותר
פשוט כי יש סולם שמחובר אליו. אבל מאז מה לא עשינו חוק מבתים
פרטים שאליהם יש לנו כבוד כי זה לא רחוש עיריה או ממשלה נכנסו
שברנו הכל.

נכנסנו לבית ספר תיכון ודפקנו משם בובות נייר בצורת בני אדם
ושרפנו אותם או הוצאנו רדיו דיסק ממכונית.

אבל אז הכל היה משחקים אבל זה לא הפוינט של הסיפור הסיפור שלי
הוא על אפליה.

המשטרה אצלינו (או אצל כולכם) בנויה על קשרים ופרוטקציות, למה
בגלל שיש לי שיער ארוך משטרה עוצרת אותי של שימוש בסמים כל
הזמן או למה ערס שנכנס לשטח פרטי יוצא בלי כלום ואילו עלי
מאימים עם טיקים על זה שעמדתי ליד אנטנה של פלאפון (אז מה שיש
שם גדר וכתוב שטח פרטי) לא נורא.


מה שאני מנסה להגיד שהארץ מפלה
זה או שאתה בתוך הנורמה או שאתה נדפק.

אבל צריך להראות להם שגם אנחנו חיים פה ויש לנו זכויות שוות
אנחנו אזרחים אחרי הכל (השנה בגרות באזרחות) אז תמרדו תעשו הכל
כמו שאתם רוצים אחרי הכל דמוקרטיה במיטבה.