עיניים מלאות באש,
גולגולת עטופה בבד,
בתכריכים על עור יבש,
מביט במבטו החד,
ופה פעור בזעקה,
ועל פניו חרון אפו,
דומם חתום במועקה,
בצלקות שעל גופו,
הוא מתקרב אלי מעט,
רוצה לנעוץ בי את שיניו,
שולח את ידו לאט,
אימה בקצות אצבעותיו.
צריך לברוח ומהר,
למצוא שיטה להתגונן,
או לנסות להסתתר,
אני עומד ומתבונן,
רגליים מסרבות לרוץ,
הדם קפא לי בוורידים,
אני פוחד, אני לחוץ,
נותרו עוד כמה צעדים,
אני קופץ ומתעורר,
הכל נראה שונה פתאום,
לשמחתי אז התברר,
שכל זה סתם היה חלום.
כולם יושבים בטור אחיד,
דפים הונחו על השולחן,
ומה שבאמת מפחיד,
זה שאלות של המבחן!