מאיה שטרן / כבר מאוחר מידי |
גופות צרובות, חצויות
שוכבות חרדות.
מישהו מנסה להניע אותן
אך הן מתנגדות ומניעות בראשן.
החול בפיהן מעיד שהן סתומות
וגלי הים-שהן מבולבלות.
גופות כבויות, מיואשות
הן יושבות
אח"כ קמות, נשטפות ומטפחות את עצמן
מתהלכות ומנגנות בנבל
מנגינה חרישית
ומחכות...
שאולי מישהו יבוא, יעלים מהן את החרדות ויעשה אותן שמחות.
לרגע קט הן היו מאושרות.
גופות שוב שוכבות
יורות..
שומעים רק את הבכי של מישהו שבא להצילן
אבל כבר מאוחר מידי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|