מול הים יושב ומביט אל הגלים,
ריצודים של אור רוקדים על פני המים
השמש מאדימה אחר יום ארוך נוסף,
עוד זמן קצר תצלול בעייפות אל תוך קרירות המים הגואלים.
הרוח מלטפת את הגלים והחול,
יוצרת צורות ביד אומן ומפיחה בהן חיים
החול הצרוב נושף הבל פיו אל הרוח
שנושאת בידיה הקלות את החום מן האדמה ומפזרת על כולנו.
על קו המים נבלע קצף הגלים,
משאיר אחריו קווים הולכים ומתרחקים
בין אדמה לים מהלך השחף רגל פה ורגל שם
כמו הצדפים הקבורים בחול הרטוב שמרפים מהגל האחרון.
ומעל כולם אני יושב ומביט
העולם כולו מתרחש אל נגד עיני
אך אני רק נהנה מהמראות הריחות והקולות
עוד זמן קצר אקום אנער את החול מעלי ואחזור אל אורות הכרך. |
