[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עברו שלושה חודשים מאז שהיא התחילה ללמוד, ומאז היא חוזרת כל
יום עם רעיון חדש. "אתה לא באמת אוהב אותי" היא אמרה לי יום
אחד, בקול רגוע, ואפילו לא מאשים. "פריד אמר שהאהבה שלך אלי
היא רק מכיוון שאני מהווה בשבילך דמות אימהית".

פריד היה בחור גבוה ורזה בעל שפם גדול ג'ינג'י, פסיכיאטר ומרצה
בתחילת דרכו. למעשה קוראים לו משה, אבל בגלל הדמיון המופלא שלו
למורהו הרוחני פרויד, דבק בו הכינוי הזה עוד בימיו
באוניברסיטה. היום, הוא משתמש בשם הזה כשמו הפרטי. הוא טוען
שזהו שמו האמיתי מהסיבה הבלתי ברורה ש"קיבל אותו בצורה
תהליכית."

"הדרך שבה אתה לועס את העט, ונקשר לחפצים ישנים שלך, עוד מימי
גולני, מראה שאתה תקוע בכמה שלבים התפתחותיים מאוד
משמעותיים".
שאלתי אותה אם השלבים האלה קשורים באבולוציה, ואם אני מזכיר
קצת את קודמי הקוף, אבל היא רק העלתה חיוך ואמרה, שיש דברים
שרק אנשים כמו פריד יכולים להבין. אחר כך היא התחילה לעשות לי
מבחנים, היא ביקשה ממני לצייר ציור של בית ועץ ואיש. ציור אף
פעם לא היה הצד החזק שלי אבל הפעם באמת יצא לי ציור, שואן גוך
לא היה מתבייש בו. ציירתי לה בצבעי שמן מיוחדים שקניתי, על לוח
קנבס ענק ואיכותי. הוספתי גם שמש, שמיים וציפורים, אפילו שהיא
לא ביקשה. ציירתי אותה ואותי ביחד על ספסל, ליד עץ ברוש גבה
קומה.

לבסוף, אחרי שהיא הסתכלה על הציור במשך דקות ארוכות , היא פלטה
הערה. " אתה לא מקשיב לי", היא אמרה " ואפשר לראות הכל בציור
שלך". לא הבנתי על מה היא מדברת. הרי אני תמיד מקשיב לצרות שלה
עם הלימודים, על הריבים של עם ההורים ועם הבוס בעבודה, ועל
החברים שלה שלפעמים מתרחקים. "רואים את זה גם בציור. ציירת את
האנשים בלי אוזניים!"
רציתי להסביר לה שזה ציור מרחוק ושמבחינת הפרופורציות וסוג
הצבע זה לא היה אפשרי. למען האמת לא רציתי לשקר לה. שכחתי את
האוזניים. פשוט לא חשבתי עליהן...

החלטתי לקחת אותה לארוחת ערב כדי לפצות אותה על כל מה שעשיתי,
או שהיא חושבת שעשיתי.
במשך כל הארוחה דיברנו, צחקנו והחזקנו ידיים. הייתה הרגשה טוב
- כמו בפגישה ראשונה, רק בלי המבוכה המעיקה. האוכל היה מצוין,
והיא הזמינה גם קינוח. מצב הרוח שלה היה טוב עד כדי שהיא נתנה
לי לשלם את החשבון בסוף, דבר שהיא בד"כ מתנגדת לו בתוקף.

בבית, במיטה, היא אמרה לי שהיא שמה לב שאני לא כן איתה. חשבתי
שזה קשור לכך שאני לא תמיד אומר מה אני חושב על תנוחות חדשות
שהיא רוצה שננסה, אבל היא יודעת שאני בחור עם ראש פתוח.
ואז הגיע ההסבר: "בארוחה, שמתי לב שאתה מסתיר את הפה שלך
לפעמים כשאתה מדבר. פריד אמר שזה סימן בלתי - מודע של שפת הגוף
לחוסר כנות."
הבנתי שהאפשרות של נימוס בזמן האוכל כנראה לא עלתה בדעתה ,
ולכן לא אמרתי כלום. כבר לא ידעתי מה להגיד, אבל באותו הלילה
הייתה ביננו כימיה מופלאה. כנראה שסקס יותר טוב כשיש גם קצת
מחסור בכנות.

הבוקר היא אמרה לי שהיא מאמינה שאני לא חושב עליה. שפרט לאופי
הבסיסי שלי, הלימודים שלי גורמים לי להיות אדם פחות אמוציונלי
ומקצועות ריאליים יכולים לגרום לקיבעון, כאשר הקיבעון הזה גורם
למוח שלי לחשוב יותר על ספרות ומשוואות מאשר עליה. אז אני מחכה
לה כאן, בבית שלנו וכבר פרשתי עיתונים על הרצפה, עם ספר עב כרס
שקניתי לה בנושא, וסכין מנתחים מיוחד. שתפתח את הראש שלי ותציץ
פנימה. אז היא תאמין לי שזה לא נכון. העיקר שתאמין.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לפעמים אני פשוט
אוהב לשים את
המצביע של
העכבר, זה בצורת
האצבע, בתוך האף
של האיש הצורח
מהלוגו של הבמה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/5/02 14:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורית ב.ד.

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה