דודי לוי / התרצי? |
את לעולם אינך מקדימה
כמו גשם מתוק (לשדה גווע)
כמו זרם חמצן לנשימה
זהו רצף הזמן, שטועה.
כמו אז,
על גדות הסיין
רוחות קפה נושבות
בשדרות צפצפה ואלון.
אך פנייך היו
הדבר היחיד שראיתי
חסרות פרספקטיבה
כתמונת אדירים, ללא רקע.
אשליות נמוגות של מרחב ושל זמן
הן החומר החסר שמקיף אותך
כמו קלקר רך באריזת המתנה שלך.
את היקום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|