|
עודה היתה ילדה קטנה
כשחשה
את גופה כמו מתפתל
בתוכה
דם זורם במעמקיה
את שידעה
זאת לא אמרה.
כעת לחשו לה
וזה לא פתע
קולות רעים מתוך שנתה
את חלומה הבקיעו
ופתח
אין יודע מנוחתה.
גם לדמעות החסד
אין כוח לנחם
כך נשמתה אינה צולעת
היא לא רואה כי אין אחר.
רק שיר רוגע מתנגן בה
מנגינת חלום
ולא נשכח
'בן לו היה לי'
והיא רוקמת
שתיקה אחת לעוד שתיקה. |
|
|
קורא יקר, קורא
הוגן, קרא את
היצירה ולא את
הסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.