בתוך בטירה אפלה
אני מטיילת, רחוקה מכל גורמים חיצוניים
איפה שהחושך הופך לאור בוהק
הצל האפור והמאיים הופך לחיים
מוות של אדם מוליד אחד חדש
הכאב אינו בעל רגש
הלב נטול רגשות איבה
והשקט שולט באפלה
אין לי מושג איך ניכנסתי
אין לי מושג איפה היציאה
אני רצה קדימה
נופלת נישברת
האפלה משתלטת
החושך מתחזק
הכל מתהפך
ואני מרגישה שונה בתוך אותה טירה אטומה
אני מרגישה איבה, שינאה
אני לא שולטת
אני רואה מולי מוות
איני רואה חיים חדשים
אני רוצה לברוח מתוך אותה אותה טירה
אני בורחת
ואני רצה
ואני לא   יודעת למה
ואני לא יודעת איך ולאן